מיומנה של ציפור כחולה

לעתים נדירות אני נתקלת במושג חדש
שמצליח לעורר בי התרגשות גדולה,
ומזמין אותי להתבוננות עמוקה. 

ממש לאחרונה פגשתי כזה בספר
של קריסטין הרמל "המתיקות שבשכחה"
וברגע אחד... הוא הרחיב לי את הלב. 

הנה הציטוט מתוך הספר:
"בקשת העזרה שלך הגיעה אלי" היא אומרת.
"בתרבות שלנו פירוש הדבר שעכשיו אני מחויבת לעזור לך.
זה קוד שנקרה בֶּסָה"
"בֶּסָה?" אני חוזרת אחריה
"זה מושג אלבני שמקורו בקוראן.
פירושו שאם אדם נזקק מגיע אליך,
אסור לך להפנות לו עורף..." 

חשבתי על הקוד המוסרי המופלא הזה
שאינו ממתין שמישהו יבקש ממני עזרה כדי לעזור
שאינו שואל מי אתה? ולמה? והאם הבקשה ראויה?
אלא מספיק שהגיעה לאוזני שמועה/ידיעה
על מישהו אי שם שזקוק לעזרה...
מאותו הרגע אני מחויבת! לעזור לו.

ללא שום קשר לגיל, מוצא, דת, אמונה
אני פשוט צריכה לקום ולעשות עבורו, להקל עליו
ולהעניק לו את כל מה שיש לי, ובי
כדי לסייע בכל דרך אפשרית
למצוא מזור לכאב, לאתר פתרון לבעיה. 

ואני סקרנית... 

לא הסתפקתי בפסקה מתוך ספר פרוזה
אלא צללתי לגלישה אינטנסיבית בגוגל
וגם פצחתי בדיאלוג עם ChatGPT הנדיב
ועולם חדש של חסד ונתינה נפתח בפני. 

מסתבר שה"בֶּסָה"היא הרבה יותר מעזרה
היא קוד קדוש של כבוד, אמינות ואירוח נטול גבולות
בו כל אדם זר הופך לחבר,
בו הבטחה אינה ניתנת להפרה,
בו דלתות הבית והלב צריכות להישאר פתוחות תמיד
לכל נזקק, לכל יצור, שעל פני האדמה. 

ערב יום כיפור בפתח
וחשבתי שיהיה נכון לשתף אתכם ב Besa
לא רק כקונספט תיאורטי יפה שנולד אי שם בנופי אלבניה המחוספסים
אלא כתזכורת לכוח המדהים שטמון בטוב הלב, בחמלה ובאחדות האנושית,
שאולי... קצת שכחנו. 

כנראה שלא בכדי סיפורה של מדינת אלבניה
הוא סיפור ייחודי בנוף של... חסידי אומות עולם. 

חתימה טובה לכל אחד ואחת מכם
פתחו את הלב לקוד של הבֶּסָה
שנמצא כבר עכשיו... אצלכם. 

אשמח שתשפו את הפוסט הזה
ותפיצו את המסר היפה של Besa למרחקים...
בשביל כולנו. 

מיומנה של "ציפור כחולה" שמתכוננת לקדושת יום הכיפורים