תני לגבר שלך להחליט (או… נראה אותך גבר)

גברים יקרים שלי, אם לא הספקתם לארגן מתנה מושקעת ליום האהבה אני נחלצת לעזרתכם (תרשמו ביומן, 5 ימים מ.ע.כ.ש.י.ו)… בחרו החלטה אחת ואפשר יותר מתוך הרשימה להלן והגישו במתנה לבת זוגכם כהתחייבות עמוקה לביצוע, רצוי ביחד עם זר פרחים שתאספו בדרך… נו? הכל צריכים להסביר לכם? אני ערבה אישית לכך שהאישה שלכם, כל אישה, מיד לאחר שתתגבר על ההלם, תעריך עמוקות כל החלטה שתבחרו מתוך הרשימה הבדוקה שלהלן, רק תחליטו כבר.

נשים יקרות, אחיותיי, אל תשבו בצד ותמתינו שהגבר שלכן ייקח אחריות, שגרו אליו את "תפריט ההחלטות" מבעוד מועד… אתן יודעות כמוני שהם זקוקים לדחיפה קלה… לא תמיד מבינים לבד…

אני מחליט על הזוגיות שלי (נאום הגבר)

אני מחליט להיות לך שגריר של רצון טוב.  מודה! יותר קל לי לפאר ולהגדיל את הילדים שלנו מאשר אותך. ולמה, בעצם? את היא הבחירה שלי וכשאת נוצצת אני מואר. אז מהיום אני רוצה לזקוף לזכותך כל בדל קרדיט שמגיע לך, להחמיא לך הרבה באזני אחרים ולספק לך הזדמנויות לבטא את עצמך במיטבך. אני מחליט לראות את עצמי מחויב לאושר שלך, ולכוון את התנהגותי ופעולותיי להשגתו כמה שיותר.

אני מחליט למצוא משהו שאת לא אוהבת לעשות ולהתחיל מהיום לעשות אותו במקומך. ככה פשוט. אני הולך לקחת לטיפולי ותחת אחריותי דבר אחד קטן שאת ממש שונאת להתעסק אתו ובשבילי הוא שטויות. וכל זה בשקט, בלי לעשות עניין ובלי להשוויץ. והכי יפה שאני לא הולך להגיש לך חשבונית רגשית בשביל זה. ממני באהבה, נתינה נקיה וטהורה, שתכליתה קצת להקל עלייך ובעיקר להראות לך שאני רואה אותך.

אני מחליט לא להשתגע ביחד.  אנחנו חברים בקהילה המונה שני אנשים בלבד ולכן חשוב לי שלא נאבד את זה ביחד. אני הולך לעשות אתך חוזה כזה מהיום: על משבצת'המשוגע התורן יהיה מקום רק לאחד מאתנו בכל רגע נתון. אם דחוף לך לשבור את הכלים? אני אאסוף את השברים ברוגע! את חייבת בדיוק עכשיו, דקה לפני שהאורחים מגיעים, לקפוץ לעשות ציפורניים?  אני אקבל את פניהם בשמחה, קחי לך את הזמן ותחזרי יפה ומחויכת. כשאני זוכר שאני עושה את זה בשבילך אז יותר קל לי כי זה לא נגדי… אז האגו שלי לא נפגע, אני ממש בסדר עם זה.

אני מחליט לא להסכים אתך. שמת לב כמה משאבים יקרים אנחנו מבזבזים על וויכוחים שרק משמשים עלה תאנה לתסכולים שאין לנו אומץ באמת לבטא? אנחנו מפסידים פעמיים. גם לא מציפים ומאווררים וגם על הדרך מוציאים לעצמנו את הנשמה. מהיום יקירתי, גבול הוויכוח בינינו הוא שלוש הגשות, או אם תרצי, שלושה סבבים. ככה זה עובד: את אומרת – אני מתנגד, את מסבירה – אני מתמיד בשלי, את מנסה בפעם האחרונה – אני חותם בנשיקה…  קבלי מצב חדש – שנינו צודקים, לא מסכימים… רוצה קפה?

אני מחליט לקחת נשימה כשאת מסיימת לדבר. לא יכול להיות שתמיד, איך שאת מסיימת את ההברה האחרונה כבר יש לי משהו חכם ושנון להגיד. זה לא רציני. אני מגיב מהר מדי וזה כאילו לא הקשבתי לדברייך. שלא לדבר בכלל על הפנמתי / הכלתי / בחנתי / הרהרתי. כאילו שדברייך לא ראויים לכל אלו. מהיום אני לוקח על עצמי לתרגל נשימה אחת מלוא הריאות ברווח שבין סיום משפט שלך לתחילת משפט שלי. זה יהיה הרווח הפרטי שלי. וככה בנשימה אחת, אני אתן מקום למה שאת אמרת ויישאר לי עוד זמן לחשוב בעצמי..

אני מחליט להצחיק אותך. להצחיק אותך לחינם. להצחיק אותך בחינם. זה טוב למערכת החיסונית שלך. זה נפלא לעור הפנים שלך. זה יהיה מושלם בתור שפה פרטית משלנו. ככה נייצר סודות קטנים רק של שנינו. זה יעזור לשכך ולהשכיח. זה יכניס פרופורציות ויזכיר לנו לא להתייחס אל עצמנו בחשיבות מיותרת. אני הולך להצחיק אותך. ברצינות!

אני מחליט להסתכל לך בעיניים כשמדברים. זוכרת את הרגע שהצעתי לך להיות החברה שלי? זה היה מספיק חשוב אז הסתכלתי לך בעיניים. מאז נדמה שהדברים בינינו פחות ופחות חשובים. אני רוצה לחזור ולהביט בעינייך כשאני מדבר אלייך ולשוב ולהביט בעינייך כשאני עושה אתך אהבה. ככה בדיוק אני רוצה לשדרג את איכות התקשורת בינינו מ – iPhone ל – Eye Phone ובמיוחד אתך זה נראה לי חשוב. אם לא אתך, אז עם מי?

אני מחליט להאשים את מזג האוויר. כשאני מאשים אותך אני בדרך כלל נמנע מאשמה בעצמי או נראה יותר צודק וחכם על חשבונך. זה הדבר הכי דבילי שאני יכול לעשות, הפגיעה בך קשה ואני לא מרוויח כלום, כי רק להאשים זה לא מעשי. על כן מהיום אהובתי, אם יש לי בעיה עם משהו שקשור אלייך אני מבטיח להזיז את התחת ולעשות משהו בעניין או – להאשים את… מזג האוויר – הוא לא סופר אותי בכל מקרה ואני… את שלי אמרתי!

אני מחליט לסחוב לך את התיק. או למרוח לך קרם על כפות הרגליים, או להניח עלייך את המעיל שלי כשקר, או לפתוח לך דלת. את אישה, את לא החבר שלי מהמילואים. ויש לי עניין ברור שתרגישי כזאת. כי ככל שאת יותר אישה, אני שלא במפתיע, מרגיש יותר גבר. ואני אוהב להרגיש יותר גבר. רגע, יתכן שזה בכלל בשבילי כל הסיבוב הזה?

אני מחליט להיות גבר. קראתי באיזה מקום שזה מה שאתן רוצות אבל אתן מתביישות לבקש כי זה לא מסתדר עם שריפת החזיות מפעם. אז אני הולך להזכיר לך (וגם לעצמי באותה הזדמנות) שכגבר שלך יש לי כמה תפקידים מסורתיים שגם עדר של גברים מטרוסקסואלים מבולבלים לא יוכל להכחיד, כמו להעניק לך תחושת ביטחון אמתית וקבועה, לדאוג לצרכי הקן המשפחתי, לחבק אותך חזק כל יום ולעודד אותך לבטא את האיכויות הנשיות הייחודיות לך. התכנית שלי היא לתפוס בחזרה את התפקידים של הג'נדר שלי שאני עושה בקלילות ואת ממש שונאת, ואז ממילא יישארו לך התפקידים הנשיים שאולי את קצת מתגעגעת אליהם – אני אהיה גבר-גבר שרירי, אחראי ומסוקס ואת תוכלי סוף סוף להרשות לעצמך להיות אישה, להניח ראש, להתפנק לי בידיים ולחזור לרכות ששנינו כל כך מתגעגעים אליה!
האמור לעיל נאמר בלשון זכר. וזה בסדר, ככה התכוונתי.
מאמרים אחרונים