קשרים וירטואליים... הסכנה!
כל כך הרבה זוגות פונים עכשיו לעזרה
זוגות שנכנסו למצוקה גדולה
שהגיעו לפתחה של החלטה גורלית
בגלל התנהלות וירטואלית טיפשית.
תופעה מוכרת, כלל לא חדשה
שתפסה לאחרונה, תאוצה מדאיגה.
אולי בגלל ש'מקוונות' הפכה לדרך חיים,
אולי בגלל שמסכים הפכו לידידנו הטובים,
אולי בגלל שרבים אחוזים עוד בבדידות הווייתית,
אולי כי עדיין לא שבנו לשגרת שפיות תודעתית.
ואולי כי אנחנו בני אדם, מונעים מתשוקות,
מתפתים בקלות, לחצות קווים, למוטט גבולות.
הוא 'עשה עוקב' להיא... בהפתעה,
היא 'אישרה' את העוקב ההוא... בחזרה.
היא להוא 'חברות'... שלחה,
הוא הסכים להיות... חבר שלה,
היא השאירה ריק בשורת הסטטוס... "מערכת יחסים"
הוא שינה את הסטטוס, בטעות... ל'מעוניין בנשים".
היא התחילה להתכתב "סתם משעמום" עם ההוא, בחברות
הוא התחיל לשתף ברגשותיו, את ההיא, "בתמימות".
ואז פתאום,
ההיא תפסה את ההוא (בן זוגה)
מנהל מערכת יחסים וירטואלית עם אישה זרה,
או שההוא תפס את ההיא (בת זוגו)
מכבסת את 'הכביסה המלוכלכת' עם אחר, מאחורי גבו.
אז מתחילה סחרחרה להסתובב, נטולת מעצורים
בגידות, ריבים, האשמות, חוסר אמינות, וכאבי לב קשים.
על מה ולמה אתם עושים את זה לעצמכם?
מה יש ב'אחרים הווירטואליים' שכל כך מושך אתכם?
למה אינכם מחליפים בתבונה, שעות של 'קשקשת מסכים'
בזמן איכות מיטיב, עם השותפים האמיתיים שלכם, לחיים?
למה אתם מוכנים לסכן זוגיות וחברות של שנים
בעד יצורי-אדם זרים, שצצים מולכם בריבועים קטנים?
איך זה שאינכם מבינים את הפגיעה הכואבת
גם כשמדובר במערכת יחסים "תמימה" ולא נועזת?
למה אתם ממשיכים לספר לעצמכם סיפורים
שזה בסדר ולא מזיק לכם ולמערכת היחסים?
ניהול קשרים ווירטואליים, משעמום, מסקרנות
ממקום של עניין, של אגו, או רק מתמימות,
בעלי פוטנציאל פגיעה אנושה בבני הזוג שלכם
בזוגיות שבניתם, ולא פחות מזה... בכם!
ואל תגידו לי שזה מקובל, שזה "סתם"
אל תספרו לי שזה כלום, ושהכל נשאר "שם"
כי זה לא נכון!
אולי אינכם יודעים, אבל המוח שלכם עובד קשה עבורכם,
בזמן שאתם מצ'וטטים, הוא מפריש הורמונים בראש שלכם,
שכל תפקידם הוא לחבר לבבות, להדליק דמיון ותשוקה
כלפי אותו יצור שעמו אתם חווים, כעת, סוג של קירבה.
עוד דקה ועוד שעה,
עוד התכתבות ועוד שיחה,
ופתאום מבלי ששמתם לב לתנועה שמתקיימת במוחכם
מחשבות ודמיון לוקחים כיוון חדש, הרחק מבני זוגכם.
האם זה שווה?
את הכאב העצום של בני הזוג ש'עולים' עליכם, במקרה?
את השבר הגדול שגם אם יתאחה, לעולם לא באמת, יירפא?
את החשדנות והטלטלה שבו ידיכם אתם מכניסים
לתוך הוויית שותפות מוקירה, של שנים?
זכרו,
זוגיות היא כמו 'חשבון בנק' שמנוהל באהבה
בו אתם חוסכים - רגשות, מחשבות, התכוונות, עשייה.
האם גם את חשבון הבנק, זה עם הכספים האמיתיים
הייתם מוכנים להעלות באש, בעד פלירטוטי מסכים?
שימרו על מערכות היחסים הקיימות, שלכם
השקיעו באהבה הנוכחת כעת, בחייכם
אל תעשו שטויות מתוך שעמום, בהייה ודחפים
המחירים עליהם אחר כך... כל כך גבוהים!
ואם ממש קשה לכם להיגמל מההרגל ומההתמכרות
צאו למסע מחודש, וירטואלי, של חיזור והיכרות
פיתחו אתם כרטיס חדש, וכך גם בני/ות זוגכם
התחילו לחזר, לשלוח תמונות
חיזרו לשוחח ארוכות, דווקא בלילות
הכירו מחדש את האדם החשוב ביותר בעולם, אחריכם
בן הזוג, או בת הזוג, שהיו עד לא מזמן האהובים הבלעדיים...
שלכם.
מיומנה של "ציפור כחולה" שמדביקה כל כך הרבה שברים
(שתפו חברים וחברות. זה חשוב לכל כך הרבה זוגות)
זוגות שנכנסו למצוקה גדולה
שהגיעו לפתחה של החלטה גורלית
בגלל התנהלות וירטואלית טיפשית.
תופעה מוכרת, כלל לא חדשה
שתפסה לאחרונה, תאוצה מדאיגה.
אולי בגלל ש'מקוונות' הפכה לדרך חיים,
אולי בגלל שמסכים הפכו לידידנו הטובים,
אולי בגלל שרבים אחוזים עוד בבדידות הווייתית,
אולי כי עדיין לא שבנו לשגרת שפיות תודעתית.
ואולי כי אנחנו בני אדם, מונעים מתשוקות,
מתפתים בקלות, לחצות קווים, למוטט גבולות.
הוא 'עשה עוקב' להיא... בהפתעה,
היא 'אישרה' את העוקב ההוא... בחזרה.
היא להוא 'חברות'... שלחה,
הוא הסכים להיות... חבר שלה,
היא השאירה ריק בשורת הסטטוס... "מערכת יחסים"
הוא שינה את הסטטוס, בטעות... ל'מעוניין בנשים".
היא התחילה להתכתב "סתם משעמום" עם ההוא, בחברות
הוא התחיל לשתף ברגשותיו, את ההיא, "בתמימות".
ואז פתאום,
ההיא תפסה את ההוא (בן זוגה)
מנהל מערכת יחסים וירטואלית עם אישה זרה,
או שההוא תפס את ההיא (בת זוגו)
מכבסת את 'הכביסה המלוכלכת' עם אחר, מאחורי גבו.
אז מתחילה סחרחרה להסתובב, נטולת מעצורים
בגידות, ריבים, האשמות, חוסר אמינות, וכאבי לב קשים.
על מה ולמה אתם עושים את זה לעצמכם?
מה יש ב'אחרים הווירטואליים' שכל כך מושך אתכם?
למה אינכם מחליפים בתבונה, שעות של 'קשקשת מסכים'
בזמן איכות מיטיב, עם השותפים האמיתיים שלכם, לחיים?
למה אתם מוכנים לסכן זוגיות וחברות של שנים
בעד יצורי-אדם זרים, שצצים מולכם בריבועים קטנים?
איך זה שאינכם מבינים את הפגיעה הכואבת
גם כשמדובר במערכת יחסים "תמימה" ולא נועזת?
למה אתם ממשיכים לספר לעצמכם סיפורים
שזה בסדר ולא מזיק לכם ולמערכת היחסים?
ניהול קשרים ווירטואליים, משעמום, מסקרנות
ממקום של עניין, של אגו, או רק מתמימות,
בעלי פוטנציאל פגיעה אנושה בבני הזוג שלכם
בזוגיות שבניתם, ולא פחות מזה... בכם!
ואל תגידו לי שזה מקובל, שזה "סתם"
אל תספרו לי שזה כלום, ושהכל נשאר "שם"
כי זה לא נכון!
אולי אינכם יודעים, אבל המוח שלכם עובד קשה עבורכם,
בזמן שאתם מצ'וטטים, הוא מפריש הורמונים בראש שלכם,
שכל תפקידם הוא לחבר לבבות, להדליק דמיון ותשוקה
כלפי אותו יצור שעמו אתם חווים, כעת, סוג של קירבה.
עוד דקה ועוד שעה,
עוד התכתבות ועוד שיחה,
ופתאום מבלי ששמתם לב לתנועה שמתקיימת במוחכם
מחשבות ודמיון לוקחים כיוון חדש, הרחק מבני זוגכם.
האם זה שווה?
את הכאב העצום של בני הזוג ש'עולים' עליכם, במקרה?
את השבר הגדול שגם אם יתאחה, לעולם לא באמת, יירפא?
את החשדנות והטלטלה שבו ידיכם אתם מכניסים
לתוך הוויית שותפות מוקירה, של שנים?
זכרו,
זוגיות היא כמו 'חשבון בנק' שמנוהל באהבה
בו אתם חוסכים - רגשות, מחשבות, התכוונות, עשייה.
האם גם את חשבון הבנק, זה עם הכספים האמיתיים
הייתם מוכנים להעלות באש, בעד פלירטוטי מסכים?
שימרו על מערכות היחסים הקיימות, שלכם
השקיעו באהבה הנוכחת כעת, בחייכם
אל תעשו שטויות מתוך שעמום, בהייה ודחפים
המחירים עליהם אחר כך... כל כך גבוהים!
ואם ממש קשה לכם להיגמל מההרגל ומההתמכרות
צאו למסע מחודש, וירטואלי, של חיזור והיכרות
פיתחו אתם כרטיס חדש, וכך גם בני/ות זוגכם
התחילו לחזר, לשלוח תמונות
חיזרו לשוחח ארוכות, דווקא בלילות
הכירו מחדש את האדם החשוב ביותר בעולם, אחריכם
בן הזוג, או בת הזוג, שהיו עד לא מזמן האהובים הבלעדיים...
שלכם.
מיומנה של "ציפור כחולה" שמדביקה כל כך הרבה שברים
(שתפו חברים וחברות. זה חשוב לכל כך הרבה זוגות)