מה השתנה? באמת מה…
ערב יירד על ארץ ועולם / בודדים, משפחות קטנות יתכנסו בביתם
שולחן גדול, מעט צלחות / ZOOM ברקע, ריבועי נחמות.
ליל הסדר 2020… כזה עוד לא היה.
וכמו בכל שנה, מאז אני זוכרת את עצמי / ייפתח בהגדה הדיאלוג האלמותי
מזמור המזמין את צעיר המשפחה / לעמוד על כיסא ולשאול, שאלה אחר שאלה
מה נשתנה? באמת מה?
ואז תגענה התשובות,
על מצות ומרורים / על מטבילים ומסובים
הלילה הזה… כולו…
רואה כיצד / אני מניחה בצד
את הטקסט, את ההגדה המאוירת / מרגישה בידיי, כיצד היא מתפוררת
מילים מחפשות את דרכן אל ליבי / מגששות את דרכן לנבכי נשמתי
מה נשתנה בך… אורלי? / לא בחיצוני… בפנימי.
שבכל החגים שעברו בחיי – חייתי נטולת גבולות, במרחב חופשי…
הלילה הזה מעמת אותי לראשונה – עם מהותה האמתי והעמוק, של חירותי.
שבכל החגים שעברו – משפחתולוגיה הצריכה ממני לא מעט משאבים…
הלילה הזה מעמת אותי בכאב – עם געגוע לבני משפחה אהובים, רחוקים.
שבכל החגים שעברו – מכות מצריים היו רק מילים…
הלילה הזה המכות – משקפות ללא רחם, מציאות חיים.
שבכל החגים שעברו – הרגשתי שמחה גדולה…
הלילה הזה אני מכונסת, מהורהרת – הלילה הזה אני הרבה יותר שקטה.
וגם,
שבכל החגים שעברו – הגעתי לחג עם לשון בחוץ, רצוצה וגמורה…
הלילה הזה אני חלקת פנים – ורדרדה ונפוחה מרוב שעות שינה.
שבכל החגים שעברו – הבטתי אל העצים דרך ניקיון חלונות…
הלילה הזה אני רואה את יופיים הפורח – של צבעוניות מרפדת צמרות.
שבכל החגים שעברו – הרחתי בעיקר עשן מכוניות, בדרך בפקקים…
הלילה הזה ניחוחות האביב – מגיעים עד לאפי, רכים, משכרים.
שבכל החגים שעברו – הייתי מוטרדת מה אלבש לחגיגה…
הלילה הזה – אני בטרנינג, מטופחת, מחויכת, נינוחה.
אין לי מושג אם זה טוב או אם זה רע / זו המציאות – מביטה בה רגועה.
שומרת על עצמי, שומרת על קרוביי / מחבקת מרחוק את אהוביי, את חבריי.
סקרנית לקראת החג שנוקש על דלתי / יודעת שהשנה ליל הסדר יהיה עבורי
לא פחות מ… מהותי!
מה נשתנה הלילה הזה?
שתפילת הגאולה היהודית / איננה עוד רק שלנו, אלא… כלל עולמית.
ושמהיום מתווספת להגדה / המכה האחת-עשרה… שכמהה לענווה.
______________
הזדמנות נפלאה לגיוון ההגדה.
הזמינו את עצמכם ואם יש עוד מסובים איתכם
לשאול בכוונה גדולה… מה נשתנה? באמת!
מה השתנה?
שולחן גדול, מעט צלחות / ZOOM ברקע, ריבועי נחמות.
ליל הסדר 2020… כזה עוד לא היה.
וכמו בכל שנה, מאז אני זוכרת את עצמי / ייפתח בהגדה הדיאלוג האלמותי
מזמור המזמין את צעיר המשפחה / לעמוד על כיסא ולשאול, שאלה אחר שאלה
מה נשתנה? באמת מה?
ואז תגענה התשובות,
על מצות ומרורים / על מטבילים ומסובים
הלילה הזה… כולו…
רואה כיצד / אני מניחה בצד
את הטקסט, את ההגדה המאוירת / מרגישה בידיי, כיצד היא מתפוררת
מילים מחפשות את דרכן אל ליבי / מגששות את דרכן לנבכי נשמתי
מה נשתנה בך… אורלי? / לא בחיצוני… בפנימי.
שבכל החגים שעברו בחיי – חייתי נטולת גבולות, במרחב חופשי…
הלילה הזה מעמת אותי לראשונה – עם מהותה האמתי והעמוק, של חירותי.
שבכל החגים שעברו – משפחתולוגיה הצריכה ממני לא מעט משאבים…
הלילה הזה מעמת אותי בכאב – עם געגוע לבני משפחה אהובים, רחוקים.
שבכל החגים שעברו – מכות מצריים היו רק מילים…
הלילה הזה המכות – משקפות ללא רחם, מציאות חיים.
שבכל החגים שעברו – הרגשתי שמחה גדולה…
הלילה הזה אני מכונסת, מהורהרת – הלילה הזה אני הרבה יותר שקטה.
וגם,
שבכל החגים שעברו – הגעתי לחג עם לשון בחוץ, רצוצה וגמורה…
הלילה הזה אני חלקת פנים – ורדרדה ונפוחה מרוב שעות שינה.
שבכל החגים שעברו – הבטתי אל העצים דרך ניקיון חלונות…
הלילה הזה אני רואה את יופיים הפורח – של צבעוניות מרפדת צמרות.
שבכל החגים שעברו – הרחתי בעיקר עשן מכוניות, בדרך בפקקים…
הלילה הזה ניחוחות האביב – מגיעים עד לאפי, רכים, משכרים.
שבכל החגים שעברו – הייתי מוטרדת מה אלבש לחגיגה…
הלילה הזה – אני בטרנינג, מטופחת, מחויכת, נינוחה.
אין לי מושג אם זה טוב או אם זה רע / זו המציאות – מביטה בה רגועה.
שומרת על עצמי, שומרת על קרוביי / מחבקת מרחוק את אהוביי, את חבריי.
סקרנית לקראת החג שנוקש על דלתי / יודעת שהשנה ליל הסדר יהיה עבורי
לא פחות מ… מהותי!
מה נשתנה הלילה הזה?
שתפילת הגאולה היהודית / איננה עוד רק שלנו, אלא… כלל עולמית.
ושמהיום מתווספת להגדה / המכה האחת-עשרה… שכמהה לענווה.
______________
הזדמנות נפלאה לגיוון ההגדה.
הזמינו את עצמכם ואם יש עוד מסובים איתכם
לשאול בכוונה גדולה… מה נשתנה? באמת!
מה השתנה?