לעשות אהבה עם עצמי – זה לא כמו שזה נשמע…
אהבה עצמית היא מרכיב משמעותי מאוד בתודעת אושר. מה לעשות, אין לנו באמת אפשרות לחיות עם חיוך על הפנים כשמערכת היחסים שלנו עם עצמנו לוקה בחסר. אנחנו דווקא די אלופים בהלקאה עצמית, אנו מסתובבים עם שוט לח ביד ומרביצים לעצמנו על הגב באופן תדיר ואכזרי – אנחנו לא מספיק טובים, לא מספיק יפים, לא מספיק חכמים, שוב נכשלנו, אנחנו לא ממש שווים… למה???
אנו מנהלים מערכות יחסים עם הסביבה כל העת. שם אנו מושקעים רוב הזמן – כבני זוג, כהורים, כחברים, כעובדים, כילדים להורים, כעמיתים… במקביל לכל אלו אנו מנהלים מערכת יחסים אחת נוספת – עם עצמנו! אבל…
למרות שכולנו יודעים לדקלם את זה בעל פה – האהבה העצמית של רובנו מדשדשת ועייפה. שכן אנו בוחנים את עצמנו עפ"י ביצועים והצלחות, אנחנו נוקשים ונטולי סבלנות וסובלנות דווקא כלפי עצמנו.
העניין הוא שאם אנחנו לא נקבל ונאהב את עצמנו, מי לכל הרוחות יעשה זאת עבורנו, באופן קבוע, מדויק ונכון?
צ'רלי צ'פלין האחד והיחיד, כתב טקסט מעורר השראה על אהבה עצמית ביום הולדתו ה-70 (חפשו בגוגל.. מיד תמצאו). שבעים שנה עברו עד שהתובנה החשובה כל כך מצאה לה מקום. כמה שנים מתבזבזות בדרך? ולמה אנו כל כך רחוקים מעצמנו?
הסיבות לכך רבות ומורכבות. מן הסתם אהבתנו לעצמנו תלוית חיזוקים חיצוניים – אם "התעלפו" מאתנו כשהיינו קטנים יש סיכוי גבוה יותר שנאהב את עצמנו, אם המורים בבית הספר שבחו אותנו ואת חכמתנו הרבה – סביר להניח שנאהב את עצמנו, אם בצבא המפקדים עמדו דום מולנו ביטחוננו העצמי עשוי להיות יציב ואיתן בבגרותנו, ועוד ועוד… קל לנו לאהוב את עצמנו יותר, כאשר אחרים אוהבים, מעריכים ומעריצים אותנו.
אבל כמו בכל תובנות תודעת האושר – אסור לנו להשאיר את המתנות הנפלאות ביותר בחיים, בידי אחרים. לא ייתכן שלא נוכל לייצר אהבה עצמית במו ידינו.
לפני שנפנה אל הדרך העשייה, לא אוכל לברוח מהקונפליקט הטמון בצרוף המילים 'אהבה עצמית':
אין לי כל רצון להתווכח עם משפטים אלה וגם את הקונפליקט אני מבקשת להותיר בצד. אני קובעת כאן, שחור על גבי לבן, ללא כל הסתייגות ש… אנחנו מחויבים לאהוב את עצמנו! אסור לנו בתכלית האיסור להשליך כך סתם מתנות שניתנו לנו.
אז איך עושים אהבה עצמית?
אין שום קשר בין השניים. האגו הוא "חיית מחמד" חביבה וזללנית. היא עסוקה תדיר במה היא עוד יכולה להשיג, מה יש לאחרים ולה עדיין אין. היא רוצה הכול – כמה שיותר מהר וכמה שיותר גדול.
אהבה עצמית איננה קשורה לסביבה ולאחר. היא שלנו בלבד. שקטה, צנועה ונחבאת אל הכלים. היא בסך הכול רוצה לחבק אותנו על המאמץ הגדול שלנו במסע החיים. היא רוצה בטובתנו.
ההתכחשות למי ומה שאנחנו מביאה לטשטוש ועיוורון. כל אחד מאתנו הוא אדם יחיד ומיוחד, ובעל אינסוף יכולות ואיכויות. אל לנו לפחד להכיר את עצמנו – בכל אחד יש טוב ויש פחות, אבל איכשהו הדיאלוג בין השניים מייצר את הייחודיות הבלעדית הזאת. אל תפחדו לרדת לעומקים בנשמתכם – לעולם לא תמצאו שם שדים מפחידים, מקסימום שדונים קטנים ומפוחדים. בפנים, בפנים, כל בני האדם נפלאים. כל אחד הוא עולם ומלואו של קסם וריגוש.
מחקרים פסיכולוגיים מצביעים על כך שככל שהאדם נמצא ברמת היכרות גבוהה יותר עם עצמו, כך גדלים הסיכויים שיאהב את מי שהוא. ומי אני שאתווכח עם ממצאי מחקרים נבונים.
בואו נפסיק להמתין שנקבל אהבה מבחוץ ונתחיל לדאוג לה בעצמנו, באמצעות עשייה מכוונת, ממוקדת וכנה. לשלב הזה אני קוראת "מגיע לי"!
מגיע לי טוב, מגיע לי להתפנק, מגיע לי להצליח, מגיע לי… לא על חשבון אף אחד אחר, לא במקום אף אחד אחר. פשוט. בשבילי! כי אני האדם הכי יקר לי בעולם, כי נפשי ורוחי הן כל עולמי, באמת!
אני מאמינה כי חלקיכם עושים זאת לעתים מבלי לשים לב לכך. אבל כאן בדיוק תשומת הלב וההתכוונות הן החשובות – להגיד לעצמנו "מגיע לי" – ולעשות – כל יום, דבר אחד קטן. מותר ואפשר!
ואם הגיע הערב ועדיין לא הספקתם, לא לדאוג, תמיד אפשר למזוג כוס יין צונן, או שוקו חם וליהנות מישיבה שקטה ומפרגנת עם עצמנו – מול הטלוויזיה, במרפסת או על המדרגות.
זהו, מהיום מגיע לכם לאהוב את עצמכם
אנו מנהלים מערכות יחסים עם הסביבה כל העת. שם אנו מושקעים רוב הזמן – כבני זוג, כהורים, כחברים, כעובדים, כילדים להורים, כעמיתים… במקביל לכל אלו אנו מנהלים מערכת יחסים אחת נוספת – עם עצמנו! אבל…
- איפה אנו משקיעים את מרב המשאבים שלנו?
- איפה אנו עסוקים בהתכוונות ודיוק כדי שיהיה נעים וטוב?
- היכן אנו שואלים את עצמנו "האם התאמצנו מספיק?
למרות שכולנו יודעים לדקלם את זה בעל פה – האהבה העצמית של רובנו מדשדשת ועייפה. שכן אנו בוחנים את עצמנו עפ"י ביצועים והצלחות, אנחנו נוקשים ונטולי סבלנות וסובלנות דווקא כלפי עצמנו.
העניין הוא שאם אנחנו לא נקבל ונאהב את עצמנו, מי לכל הרוחות יעשה זאת עבורנו, באופן קבוע, מדויק ונכון?
צ'רלי צ'פלין האחד והיחיד, כתב טקסט מעורר השראה על אהבה עצמית ביום הולדתו ה-70 (חפשו בגוגל.. מיד תמצאו). שבעים שנה עברו עד שהתובנה החשובה כל כך מצאה לה מקום. כמה שנים מתבזבזות בדרך? ולמה אנו כל כך רחוקים מעצמנו?
הסיבות לכך רבות ומורכבות. מן הסתם אהבתנו לעצמנו תלוית חיזוקים חיצוניים – אם "התעלפו" מאתנו כשהיינו קטנים יש סיכוי גבוה יותר שנאהב את עצמנו, אם המורים בבית הספר שבחו אותנו ואת חכמתנו הרבה – סביר להניח שנאהב את עצמנו, אם בצבא המפקדים עמדו דום מולנו ביטחוננו העצמי עשוי להיות יציב ואיתן בבגרותנו, ועוד ועוד… קל לנו לאהוב את עצמנו יותר, כאשר אחרים אוהבים, מעריכים ומעריצים אותנו.
אבל כמו בכל תובנות תודעת האושר – אסור לנו להשאיר את המתנות הנפלאות ביותר בחיים, בידי אחרים. לא ייתכן שלא נוכל לייצר אהבה עצמית במו ידינו.
לפני שנפנה אל הדרך העשייה, לא אוכל לברוח מהקונפליקט הטמון בצרוף המילים 'אהבה עצמית':
- מצד אחד – היא דבר נכסף. מי לא היה רוצה לאהוב את עצמו?
- מצד שני – היא נתפסת כדבר לא מוסרי, יהיר, שחצני. כתכונה אגואיסטית, נרקיסיסטית.
אין לי כל רצון להתווכח עם משפטים אלה וגם את הקונפליקט אני מבקשת להותיר בצד. אני קובעת כאן, שחור על גבי לבן, ללא כל הסתייגות ש… אנחנו מחויבים לאהוב את עצמנו! אסור לנו בתכלית האיסור להשליך כך סתם מתנות שניתנו לנו.
אז איך עושים אהבה עצמית?
- ויתור על רגשות האשמה וייסורי המצפון!
אין שום קשר בין השניים. האגו הוא "חיית מחמד" חביבה וזללנית. היא עסוקה תדיר במה היא עוד יכולה להשיג, מה יש לאחרים ולה עדיין אין. היא רוצה הכול – כמה שיותר מהר וכמה שיותר גדול.
אהבה עצמית איננה קשורה לסביבה ולאחר. היא שלנו בלבד. שקטה, צנועה ונחבאת אל הכלים. היא בסך הכול רוצה לחבק אותנו על המאמץ הגדול שלנו במסע החיים. היא רוצה בטובתנו.
- מי אני ומה יש לאהוב בי?
ההתכחשות למי ומה שאנחנו מביאה לטשטוש ועיוורון. כל אחד מאתנו הוא אדם יחיד ומיוחד, ובעל אינסוף יכולות ואיכויות. אל לנו לפחד להכיר את עצמנו – בכל אחד יש טוב ויש פחות, אבל איכשהו הדיאלוג בין השניים מייצר את הייחודיות הבלעדית הזאת. אל תפחדו לרדת לעומקים בנשמתכם – לעולם לא תמצאו שם שדים מפחידים, מקסימום שדונים קטנים ומפוחדים. בפנים, בפנים, כל בני האדם נפלאים. כל אחד הוא עולם ומלואו של קסם וריגוש.
מחקרים פסיכולוגיים מצביעים על כך שככל שהאדם נמצא ברמת היכרות גבוהה יותר עם עצמו, כך גדלים הסיכויים שיאהב את מי שהוא. ומי אני שאתווכח עם ממצאי מחקרים נבונים.
- לעשות אהבה עם עצמי!
בואו נפסיק להמתין שנקבל אהבה מבחוץ ונתחיל לדאוג לה בעצמנו, באמצעות עשייה מכוונת, ממוקדת וכנה. לשלב הזה אני קוראת "מגיע לי"!
מגיע לי טוב, מגיע לי להתפנק, מגיע לי להצליח, מגיע לי… לא על חשבון אף אחד אחר, לא במקום אף אחד אחר. פשוט. בשבילי! כי אני האדם הכי יקר לי בעולם, כי נפשי ורוחי הן כל עולמי, באמת!
- ואיך עושים אהבה עם עצמנו?
אני מאמינה כי חלקיכם עושים זאת לעתים מבלי לשים לב לכך. אבל כאן בדיוק תשומת הלב וההתכוונות הן החשובות – להגיד לעצמנו "מגיע לי" – ולעשות – כל יום, דבר אחד קטן. מותר ואפשר!
ואם הגיע הערב ועדיין לא הספקתם, לא לדאוג, תמיד אפשר למזוג כוס יין צונן, או שוקו חם וליהנות מישיבה שקטה ומפרגנת עם עצמנו – מול הטלוויזיה, במרפסת או על המדרגות.
זהו, מהיום מגיע לכם לאהוב את עצמכם
בלוג
טלוויזיה
רדיו
לצפייה בקורסים
לספרייה
