חמציצים וזיכרונות

עם כל חוויה שאתם חווים 
עם כל ניסיון שאתם עוברים בחיים
נוצרת בכם בועה, שמשתחלת לאיטה 
אל אזורי הזיכרון, מרתפי התודעה.

וככל שהחוויה חזקה יותר, נוגעת יותר, רגשית
כך היא מתעטפת בבועה גדולה יותר ועוצמתית.

הבועות שנאספות יורדות במעלית
זו אחר זו, בסדר מופתי, עד לתחתית
שם נוצרים רבדים אינסופיים
של בועות זיכרון, תמצית מסע החיים.

עד שקורה משהו פתאומי, נקודתי, לא מתוכנן
מקרה, סיפור, צליל, ניחוח, מוזמן-לא מוזמן
שמשתחל ללא רשות למעמקי התודעה  
מתנהל בגאונות של פצצה חכמה
שם הוא פוגש את הבועה המתאימה, הנכונה
מנפץ את מעטפת הזיכרון הדהוי שמתנמנם לו בתוכה.

ברגע אחד משתחרר לו המנומנם, נטול שליטה
דוהר כלפי מעלה מהמרתפים אל מרכז התודעה
ואז מתרחש הקסם שמרטיט את החושים
כשעבר והווה שבים ומתאחדים. 

הבועות הגדולות, הזיכרונות החזקים 
הם לא של הראש, גם לא של הלב והרגש
אלא זיכרונות של הגוף והחושים.
_____________

היום יצאתי להליכה טובה של בוקר שמשי
עם מוזיקה נעימה ומצב רוח חופשי
כשלפתע נפרש לי מול העיניים
שדה של חמציצים מלטפיי רגליים
תפרחות צהובות גבעולים ירוקים 
פרחים של ילדות, מרגשים, משמחים.

מבלי לחשוב פעמיים 
רכנתי וקטפתי לי שניים 
באוטומט נטול כל מחשבה
הכנסתי לפי ואז... זה קרה!

בשנייה אחת התפוצצו במרתפי זיכרוני
כל בועות החמציצים של ילדותי
וברגע אחד נטול שליטה
הם עפו כלפי מעלה במעלית התודעה.

אותו טעם חמצמץ, שמתפרץ בפה
עם לעיסת הגבעול הדקיק היפה
אותו עיוות פנים, אותו כיווץ עפעפיים
אותה שמחה ילדית, ריקוד מקפיץ רגליים.

הטעמים חזרו לחיות בי - חזקים ובועטים 
הזיכרונות שבו להיות בי - מרגשים ונוכחים.

כך, ללא כל הכנה 
התאחדתי לרגע עם אורלי-הילדה 
שהיתה מסתובבת בשדות חורפיים
מחפשת הרפתקאות ובעיקר... מרבדים של חמציצים.

מיומנה של "ציפור כחולה" שהחמיצה את הבוקר שלה
מאמרים אחרונים