האם זאת באמת אהבה?
"יש כוח חזק ביותר, שעד כה המדע לא מצא לו הסבר רשמי. זהו כוח הכולל ומפקח על כל האחרים, הוא פועל מאחורי כל תופעה הפועלת ביקום ועדיין אינו מזוהה על ידינו. כוח אוניברסלי זה הוא א.ה.ב.ה.
כאשר מדענים חיפשו תאוריה מאוחדת של היקום הם שכחו כוח בלתי נראה החזק ביותר.
אהבה היא כוח, היא מכפילה את הטוב ביותר שיש בנו, ומאפשרת לאנושות שלא תדעך באנוכיות העיוורת של ברואיה. אהבה נחשפת ומתגלה.
כוח זה מסביר הכל ונותן משמעות לחיים. זה המשתנה שממנו התעלמנו במשך זמן רב מדי, אולי כי אנחנו מפחדים מאהבה כי היא האנרגיה היחידה ביקום שהאיש לא למד לשלוט בה כרצונו."
(אלברט איינשטיין, מתוך 1,400 מכתבים שהשאיר לבתו ליזרל אחרי מותו)
* * *
כל מי שחש הזדהות עם כוחה האדיר של האהבה והשפעתה הטוטלית על חיינו, יודע כי כשהרצון למצוא אותה גדול יותר, כשהכמיהה לאחוז בה חזקה יותר, דווקא אז היא נתפסת כחמקמקה, זמנית ואפילו מסוכנת. כולנו חווינו פעם אחת לפחות את הכאב המפלח של אובדן האהבה, את תחושת התסכול שנובעת מאהבה חד-צדדית, וגם כמובן את הלבדות – מחוסרת האהבה – המותירה ריק ענק בבטן.
פחד גדול מתעורר לעיתים כשאנו מתקרבים לאהבה, חששות מציפים וספקות מרימים ראש:
כל כך הרבה פחד יש סביב הרצון והכמיהה האנושית הגדולה מכולם שלעיתים אנחנו מעדיפים להימנע ממנה בכלל, או להיכנס לתוכה בזהירות עם עין אחת פקוחה כל הזמן.
מאז ומעולם האמנתי באהבה ובתרומתה המכרעת לחיי. לעיתים היה שווה, לעיתים מצאתי עצמי מפורקת, אבל תמיד המשכתי להאמין. משהו באהבה גדול ממני, גדול עלי.
אז ביום האהבה השנה, אני מציעה להשקיט את הראש שאחראי בלעדית על הפחדים שלנו – כיצרן וכמשווק וכאיש התחזוקה של מחלקת מנגנוני ההגנה העצמית – ולהיפתח למתנה הגדולה ללא פחד וללא מורא. בתקווה גדולה ובאמונה שיש דבר כזה שנקרא – אהבה!
* * *
אם אתם חווים אהבה בימים אלו, אם אהבתם בעבר או שטרם, תבחנו את עצמכם למול שלושת עקרונות היסוד של אהבת אמת:
על אהבה וחופש אישי
אהבה היא אותנטית רק כאשר היא אינה מתערבת בפרטיות של השני, כלומר, נותנת מקום וכבוד לאינדיבידואל שלו ולמהותו כאדם שלם ומושלם. אין קיום לאהבה בין אנשים המנסים לשנות האחד את השני, אין אהבה בין אנשים שמבקרים, שופטים ודורשים מהאחר לשנות את דעותיו, אורח חייו ואמונותיו. במקומות אלו אין אנו אוהבים, אלא בסך הכול דואגים לאינטרסים שלנו, דואגים לנוחיותנו ועסוקים בעצמנו.
מי אנחנו באמת שנדרוש ממישהו בעולם הזה – קל וחומר מאהוב ליבנו – להיות מה שהוא לא? בעשותנו זאת אנו נועלים את דלתות האהבה כי חירות אישית היא פסגת ניסיון החיים ואהבה היא פסגת החירות. אהבה אמתית היא כמו נס, היא מתנה ולכן עלינו לכבדה, לטפחה ולהעריך אותה בכול ליבנו ולקבל את עצמנו ואת השותף לה כפי שהם ממש.
על אהבה וצמיחה אישית
כאשר אנו צועדים בשבילי האהבה הטהורה, אנו פוסעים מבלי משים בדרך הנתינה. לעיתים הגבולות בין השניים מיטשטשים כי אהבה היא הרגש והנתינה היא המעשה. אך כשם שבנתינה מתמלא הנותן אף יותר מהמקבל, כן באהבה המעניק ממנה מועשר אף יותר מהנאהב. כאן בדיוק במקום הזה טמונה ההזדמנות העצומה להיתרם ולתרום בדרך המאגדת משאבים של שני בני אנוש הצועדים יחדיו, וכל אחד לחוד, לעבר כיבוש פסגות החיים. כשהאחד מתעייף תושט לעברו יד איתנה ותרים אותו מעלה, כשהאחד רץ קדימה יושט לעברו בקבוק מים משיב רוח וחיים, כשהאחד ינסוק יהיה עבורו האחר כחבל איתן לבל יאבד את דרכו, ולהיפך. לעולם יהיו האחד לשני גב יציב, רוח במפרש, מזון לנפש ומזור לכאב.
רבים מאתנו פורסים כנפיים ומעיזים לעשות דברים שלא היינו חולמים לעשותם לולא היה לצדנו אדם אהוב ואוהב. זוהי כוחה של האהבה – להוציא מאתנו את הטוב, המוצלח והמצוין ביותר. ממקום של ביטחון מלא שיהיה שם מישהו שיתפוס אותנו כשנתרסק, ואם נצליח להמריא יהיה לנו שותף מלא להצלחה הזו, אתו נוכל לחלוק, עמו נוכל לחגוג, עליו נוכל לשים ראש ולנוח לרגע, לפני שנחזור ונעוף אל הפסגה הבאה.
רק אהבה מביאה אהבה
האהבה היא הכול או לא כלום! האם עולה בדעתנו לחיות עם חצי אהבה? שיאהבו אותנו רק חצי? והאם "אהבה חלקית" זו לא סתירה פנימית? שהרי אהבה היא משאב בלתי מוגבל. אם מישהו נותן פחות מהכול, או מוכן להסתפק בפחות מהכול, האם זאת אהבה בכלל?
ואם בחרנו ללכת על הכול, עלינו לאהוב ככל יכולתנו מבלי לפחד. וכי מה יעזור כאן הפחד? הוא רק מאט, מבלבל ומסיט אותנו מדרכנו. 'זה הכול או לא כלום' – זוכרים? גם אם לא קיבלנו מאומה בחזרה, היה שווה. אנחנו היינו שם. אנחנו הבאנו מעצמנו את הרגש הטהור מכל. ניסינו, לא בלמנו או חסמנו או נרתענו. העזנו… זהו אחד השיעורים החשובים בלמידת האהבה! זה אחד השיעורים החשובים בנתינה ללא בקשת תמורה.
ומילה אישית לכול אלו שזכו לפחות פעם אחת בחייהם להיות בעמדת מעניק האהבה ללא גבולות וסייגים, ולא קיבלו אהבה בתמורה:
אם לא קיבלתם בחזרה, סביר להניח שנפגעתם. זה אנושי וטבעי, וגם טעות קשה ומיותרת! זה לא אתם שנפגעתם, זה רק האגו שלכם שנפגע. הוא לא מופקד על אהבת הזולת. זה לא התפקיד שלו. אגו הוא השומר שלנו, הוא נעלב בשבילנו. לב איננו נעלב, האגו כן. אהבה טהורה איננה קשורה באגו, היא נקייה ממנו לחלוטין. הניחו לו, אל תתנו לו לשלוט בכם, הוא לא יודע לאהוב, הוא לא מרגיש. הוא זה שפוחד, הוא זה ששומר, הוא עסוק בעצמו, ואם הוא נפגע שיפגע… אתם לא!
לעומת זאת אם זכיתם לקבל אהבה בחזרה – תמצאו את עצמכם מבורכים במתנה הגדולה מכולם ותדעו לבטח כי נתינתכם המלאה וה"מתאבדת" לא הותירה לאחר ברירה אלא להתאבד לאהבה בחזרה.
כי רק אהבה מלאה יכולה להביא אהבה, זאת החלקית והמפוחדת לעולם לא תצליח להביא את הקסם לחיים!
כאשר מדענים חיפשו תאוריה מאוחדת של היקום הם שכחו כוח בלתי נראה החזק ביותר.
אהבה היא כוח, היא מכפילה את הטוב ביותר שיש בנו, ומאפשרת לאנושות שלא תדעך באנוכיות העיוורת של ברואיה. אהבה נחשפת ומתגלה.
כוח זה מסביר הכל ונותן משמעות לחיים. זה המשתנה שממנו התעלמנו במשך זמן רב מדי, אולי כי אנחנו מפחדים מאהבה כי היא האנרגיה היחידה ביקום שהאיש לא למד לשלוט בה כרצונו."
(אלברט איינשטיין, מתוך 1,400 מכתבים שהשאיר לבתו ליזרל אחרי מותו)
* * *
כל מי שחש הזדהות עם כוחה האדיר של האהבה והשפעתה הטוטלית על חיינו, יודע כי כשהרצון למצוא אותה גדול יותר, כשהכמיהה לאחוז בה חזקה יותר, דווקא אז היא נתפסת כחמקמקה, זמנית ואפילו מסוכנת. כולנו חווינו פעם אחת לפחות את הכאב המפלח של אובדן האהבה, את תחושת התסכול שנובעת מאהבה חד-צדדית, וגם כמובן את הלבדות – מחוסרת האהבה – המותירה ריק ענק בבטן.
פחד גדול מתעורר לעיתים כשאנו מתקרבים לאהבה, חששות מציפים וספקות מרימים ראש:
- נתאבד לתוכה? – אנו עלולים לאבד את עצמנו
- נלך עליה ונתמזג בה? – אנו עלולים לאבד את דרכנו
- אם זו אהבת חיינו – מה יקרה כשתאבד? לנצח נחפש את המושלם?
- אם נעניק את ליבנו לאהוב שיעלם ביום בהיר אחד – נישאר לבטח מרוקנים, ומרוסקים
- אם ניתן מעצמנו הכול – מה יישאר לנו?
כל כך הרבה פחד יש סביב הרצון והכמיהה האנושית הגדולה מכולם שלעיתים אנחנו מעדיפים להימנע ממנה בכלל, או להיכנס לתוכה בזהירות עם עין אחת פקוחה כל הזמן.
מאז ומעולם האמנתי באהבה ובתרומתה המכרעת לחיי. לעיתים היה שווה, לעיתים מצאתי עצמי מפורקת, אבל תמיד המשכתי להאמין. משהו באהבה גדול ממני, גדול עלי.
אז ביום האהבה השנה, אני מציעה להשקיט את הראש שאחראי בלעדית על הפחדים שלנו – כיצרן וכמשווק וכאיש התחזוקה של מחלקת מנגנוני ההגנה העצמית – ולהיפתח למתנה הגדולה ללא פחד וללא מורא. בתקווה גדולה ובאמונה שיש דבר כזה שנקרא – אהבה!
* * *
אם אתם חווים אהבה בימים אלו, אם אהבתם בעבר או שטרם, תבחנו את עצמכם למול שלושת עקרונות היסוד של אהבת אמת:
על אהבה וחופש אישי
- האם אני נשאר 'אני' בתוך האהבה?
- האם אני מקבל את מושא אהבתי ממש כפי שהוא?
אהבה היא אותנטית רק כאשר היא אינה מתערבת בפרטיות של השני, כלומר, נותנת מקום וכבוד לאינדיבידואל שלו ולמהותו כאדם שלם ומושלם. אין קיום לאהבה בין אנשים המנסים לשנות האחד את השני, אין אהבה בין אנשים שמבקרים, שופטים ודורשים מהאחר לשנות את דעותיו, אורח חייו ואמונותיו. במקומות אלו אין אנו אוהבים, אלא בסך הכול דואגים לאינטרסים שלנו, דואגים לנוחיותנו ועסוקים בעצמנו.
מי אנחנו באמת שנדרוש ממישהו בעולם הזה – קל וחומר מאהוב ליבנו – להיות מה שהוא לא? בעשותנו זאת אנו נועלים את דלתות האהבה כי חירות אישית היא פסגת ניסיון החיים ואהבה היא פסגת החירות. אהבה אמתית היא כמו נס, היא מתנה ולכן עלינו לכבדה, לטפחה ולהעריך אותה בכול ליבנו ולקבל את עצמנו ואת השותף לה כפי שהם ממש.
על אהבה וצמיחה אישית
- האם אני צומח, גדל ומגשים את עצמי בזכות האהבה?
- האם אני מאפשר למושא אהבתי לצמוח, לגדול ולהגשים חלומותיו?
כאשר אנו צועדים בשבילי האהבה הטהורה, אנו פוסעים מבלי משים בדרך הנתינה. לעיתים הגבולות בין השניים מיטשטשים כי אהבה היא הרגש והנתינה היא המעשה. אך כשם שבנתינה מתמלא הנותן אף יותר מהמקבל, כן באהבה המעניק ממנה מועשר אף יותר מהנאהב. כאן בדיוק במקום הזה טמונה ההזדמנות העצומה להיתרם ולתרום בדרך המאגדת משאבים של שני בני אנוש הצועדים יחדיו, וכל אחד לחוד, לעבר כיבוש פסגות החיים. כשהאחד מתעייף תושט לעברו יד איתנה ותרים אותו מעלה, כשהאחד רץ קדימה יושט לעברו בקבוק מים משיב רוח וחיים, כשהאחד ינסוק יהיה עבורו האחר כחבל איתן לבל יאבד את דרכו, ולהיפך. לעולם יהיו האחד לשני גב יציב, רוח במפרש, מזון לנפש ומזור לכאב.
רבים מאתנו פורסים כנפיים ומעיזים לעשות דברים שלא היינו חולמים לעשותם לולא היה לצדנו אדם אהוב ואוהב. זוהי כוחה של האהבה – להוציא מאתנו את הטוב, המוצלח והמצוין ביותר. ממקום של ביטחון מלא שיהיה שם מישהו שיתפוס אותנו כשנתרסק, ואם נצליח להמריא יהיה לנו שותף מלא להצלחה הזו, אתו נוכל לחלוק, עמו נוכל לחגוג, עליו נוכל לשים ראש ולנוח לרגע, לפני שנחזור ונעוף אל הפסגה הבאה.
רק אהבה מביאה אהבה
- האם אני פוחד לאהוב עד כלות?
- האם אני פוחד שיאהבו אותי יותר מכמה שמגיע לי? יותר מכמה שאני מסוגל להחזיר?
האהבה היא הכול או לא כלום! האם עולה בדעתנו לחיות עם חצי אהבה? שיאהבו אותנו רק חצי? והאם "אהבה חלקית" זו לא סתירה פנימית? שהרי אהבה היא משאב בלתי מוגבל. אם מישהו נותן פחות מהכול, או מוכן להסתפק בפחות מהכול, האם זאת אהבה בכלל?
ואם בחרנו ללכת על הכול, עלינו לאהוב ככל יכולתנו מבלי לפחד. וכי מה יעזור כאן הפחד? הוא רק מאט, מבלבל ומסיט אותנו מדרכנו. 'זה הכול או לא כלום' – זוכרים? גם אם לא קיבלנו מאומה בחזרה, היה שווה. אנחנו היינו שם. אנחנו הבאנו מעצמנו את הרגש הטהור מכל. ניסינו, לא בלמנו או חסמנו או נרתענו. העזנו… זהו אחד השיעורים החשובים בלמידת האהבה! זה אחד השיעורים החשובים בנתינה ללא בקשת תמורה.
ומילה אישית לכול אלו שזכו לפחות פעם אחת בחייהם להיות בעמדת מעניק האהבה ללא גבולות וסייגים, ולא קיבלו אהבה בתמורה:
אם לא קיבלתם בחזרה, סביר להניח שנפגעתם. זה אנושי וטבעי, וגם טעות קשה ומיותרת! זה לא אתם שנפגעתם, זה רק האגו שלכם שנפגע. הוא לא מופקד על אהבת הזולת. זה לא התפקיד שלו. אגו הוא השומר שלנו, הוא נעלב בשבילנו. לב איננו נעלב, האגו כן. אהבה טהורה איננה קשורה באגו, היא נקייה ממנו לחלוטין. הניחו לו, אל תתנו לו לשלוט בכם, הוא לא יודע לאהוב, הוא לא מרגיש. הוא זה שפוחד, הוא זה ששומר, הוא עסוק בעצמו, ואם הוא נפגע שיפגע… אתם לא!
לעומת זאת אם זכיתם לקבל אהבה בחזרה – תמצאו את עצמכם מבורכים במתנה הגדולה מכולם ותדעו לבטח כי נתינתכם המלאה וה"מתאבדת" לא הותירה לאחר ברירה אלא להתאבד לאהבה בחזרה.
כי רק אהבה מלאה יכולה להביא אהבה, זאת החלקית והמפוחדת לעולם לא תצליח להביא את הקסם לחיים!
בלוג
טלוויזיה
רדיו
לצפייה בקורסים
לספרייה
