גאונים זה בעיה
"הגאונים הם שקובעים לנו את קצב החיים" שיתפתי אותו במחשבה ממוחי שקודח כבר כמה ימים.
הוא לקח לגימה מכוס יין עגולה דקיקה והקשיב בסבלנות רבה.
"תחשוב, אם לא היו גאונים בעולם – כלומר, ממציאים, פורצי דרך, מנהיגים סוחפים, אנשים בעלי השפעה וחזון – הרי היינו יושבים כולנו תחת גפננו ותאנתנו, זזים בקצב הטבע, משתנים רק עם העונות, מתנהלים בין שתיים לשלוש נקודות קבועות – בית, עבודה והמכולת השכונתית…" לקחתי נשימה.
הוא הביט אלי בעניין, ויכולתי לראות דרך מצחו את גלגלי השיניים מתחילים לנוע לעברי – סימן מוכר שאומר – אופס, יש כאן משהו, תמשיכי בבקשה.
"השפעתם של הגאונים היא הרבה מעבר למה שאנחנו רואים ומבינים. הם מכתיבים לנו את קצב החיים שסוחף אותנו קדימה נטולי יכולת שליטה… זאת גם הסיבה שבעידן הנוכחי אנחנו חסרי אוויר, מותשים, גמורים, עייפים, מנסים להדביק את התנועה המטורפת שמכפילה את עצמה משנה לשנה, בסדרה הנדסית מטורללת… בגלל או בזכות כמות של גאונים בלתי נתפסת.
"עכשיו האיש השתקן והמקשיב שלי התחיל להנהן וחיוך קטן החל להתפשט על פניו… אז המשכתי את זרם המחשבות.
"פעם, כשהעולם היה רחוק מלהיות כפר גלובלי סגור קטן, 'עננים' היו רק בשמים והודעות הועברו בקצב של תופי טם-טם – היה איזה גאון שהמציא משהו אי שם, לקח דור עד שהחידוש מצא את דרכו אל יתר חלקי העולם, ועוד דור עד שהרעיון הפך לבר מימוש, ועוד דור עד שהפך לנכס של הכלל… אם בכלל.
"המבט המלוכסן שלו היה האות בשבילי להתקדם לשלב ההוכחות הנתמך בדוגמאות. התרוממתי מהמיטה והסתובבתי בחדר בהתלהבות קצת יתרה, מונה בפניו גאונים מכל התחומים כמעט, ששינו את פני העולם, אבל רק לאט…לאט.
"תחשוב על ויליאם שייקספיר ששינה את עולם המחזאות והתיאטרון… כמה דורות חלפו עד שכתביו מצאו דרכם לידיים מחוץ לבריטניה? עד שמחזותיו הובנו,תורגמו, הועלו בתיאטראות בכל העולם, נלמדו באוניברסיטה, ופתחו צוהר למעמקי נפשו של האדם? שלא לדבר על המחזות היווניים שקדמו לו… והיום, משחקי הכס הפכה בתוך שבועות לסדרה הכי מצליחה ever, שינתה את פני הטלוויזיה, הביאה ז'אנר חדש של אלימות תקופתית חסרת רחמים בה הגיבורים הטובים מתים כמו זבובים ושוכפלה באופן מידי בסדרות ובסרטים רבים… או בית הנייר הגאונית, שתוך פחות משנה תורגמה לכל שפה אפשרית, פס הקול שלה הפך להיות המנון בינלאומי משוחזר שסוחף אחריו אנשים בכל הצבעים-הגילאים-המוצאים-המינים, ובעיקר פתחה פתח לעימות חזיתי עם המוסר האוניברסלי המוסכם, רעיון ששוכפל על ידי יוצרים רבים חדשים…
"זהו. הוא איתי לגמרי…
"תחשוב על הטלפון של בל , לעומת הפייסבוק של צוקרברג … תחשוב על פונדקי הדרכים , מול Airbnb ששינה לנו את החיים… תבחן את מהירות ההשפעה וההטמעה של רעיונות נשגבים שהועלו על ידי אפלטון, ואריסטו ותאלס , ותשווה לתנועה המטורפת שיוצר פוסט אחד של metoo."
"זה גדול!" הוא אמר ואני שמחתי. אז התיישבתי על קצה המיטה ו… המשכתי.
"האנושות היא כמו נהר זורם. פעם הנהר זרם רגוע ושפוי. הגאונים המציאו לאט, שיתפו לאט, פרסמו לאט, התפתחו לאט. היום נהר הגאונות שוצף, גועש, זורם בתנועה בלתי נתפסת, סוחף אתו הכול. אין פסק זמן בין רעיון חדש להמצאה סוחפת. אין רגע מנוחה בין התפתחות מדעית אחת לפיתוח טכנולוגיה אחרת, מתקדמת יותר ובלתי נתפסת. אלפי אנשים בעולם היום נצפים בלייב בכף ידם של מיליוני אנשים אחרים והופכים למובילי דעה. כל הרצאה ביו-טיוב, כל פוסט בפייסבוק, כל מוצר באמזון, הם של כולנו תוך דקה – ואנחנו, כמו תמיד מיישרים קו עם התפתחות, כי כך זה היה מאז ומעולם, ואנחנו לא מכירים אחרת".
עכשיו מזגתי גם לעצמי יין והעמסתי קוביות קרח כמו שאני אוהבת, בזמן שהוא כדרכו עורך סיכום ביניים מלומד.
"גאונות מקדמת את האנושות. הגאונים מכתיבים את התנועה בעולם ומאיצים לנו את החיים בקצב של שיעור זומבה בלי מזגן, ובגלל שהטכנולוגיה מאפשרת ליותר ויותר גאונים להיחשף ולהשפיע ברגע, המצב רק יתגבר משנה לשנה… מה עושים?"
חייכתי אליו והוא אלי, חשבנו ביחד על אותו הדבר. נזכרנו בסופ"שים האחרונים בהם אנחנו מבלים במדבר, מתנתקים מהכול, נושמים צלול, רואים כוכבים, מדברים בשקט ונהנים מהטבע בחינם… ייתכן שלשם גאונים לא מגיעים 🙂
"השוליים!" הוא אמר ואני הבנתי מיד.
כולנו באותו נהר. אין באמת דרך להימלט מהסחף, אנחנו חלק ממנו לטוב ולרע. הדרך היחידה למנן את השפעות השצף במרכז היא לברוח לפעמים לשוליים, שם המים זורמים יותר לאט. שם רדוד יותר ואפשר להרגיש לרגע קרקע מתחת לרגליים.
האנושות היא כמו נהר, אבל גם דימוי של להקת ציפורים שנעה במבנה V היה עובד פה. גם מוח של ציפור יודע שבשולי המבנה הרבה יותר קל… ומה שטוב בשביל נהר נבון וציפורים אמיצות – עשוי להיות גם טוב עבורנו, בני האדם.
הזרם מתגבר, הרוח גוברת. אני לא מתנגדת. רק זוכרת מה שלימדו אותי בקורס צלילה – לבדוק כמה אוויר נותר במיכל ולצאת מהמים קצת לפני שהוא נגמר.
בטח גם לכם יש שוליים ואני מקווה שאתם זוכרים לפגוש אותם לפני שמחוג התרמוסטט מגיע לאיזור האדום, המסוכן.
שמרו על עצמכם… עם הזרם.
הוא לקח לגימה מכוס יין עגולה דקיקה והקשיב בסבלנות רבה.
"תחשוב, אם לא היו גאונים בעולם – כלומר, ממציאים, פורצי דרך, מנהיגים סוחפים, אנשים בעלי השפעה וחזון – הרי היינו יושבים כולנו תחת גפננו ותאנתנו, זזים בקצב הטבע, משתנים רק עם העונות, מתנהלים בין שתיים לשלוש נקודות קבועות – בית, עבודה והמכולת השכונתית…" לקחתי נשימה.
הוא הביט אלי בעניין, ויכולתי לראות דרך מצחו את גלגלי השיניים מתחילים לנוע לעברי – סימן מוכר שאומר – אופס, יש כאן משהו, תמשיכי בבקשה.
"השפעתם של הגאונים היא הרבה מעבר למה שאנחנו רואים ומבינים. הם מכתיבים לנו את קצב החיים שסוחף אותנו קדימה נטולי יכולת שליטה… זאת גם הסיבה שבעידן הנוכחי אנחנו חסרי אוויר, מותשים, גמורים, עייפים, מנסים להדביק את התנועה המטורפת שמכפילה את עצמה משנה לשנה, בסדרה הנדסית מטורללת… בגלל או בזכות כמות של גאונים בלתי נתפסת.
"עכשיו האיש השתקן והמקשיב שלי התחיל להנהן וחיוך קטן החל להתפשט על פניו… אז המשכתי את זרם המחשבות.
"פעם, כשהעולם היה רחוק מלהיות כפר גלובלי סגור קטן, 'עננים' היו רק בשמים והודעות הועברו בקצב של תופי טם-טם – היה איזה גאון שהמציא משהו אי שם, לקח דור עד שהחידוש מצא את דרכו אל יתר חלקי העולם, ועוד דור עד שהרעיון הפך לבר מימוש, ועוד דור עד שהפך לנכס של הכלל… אם בכלל.
"המבט המלוכסן שלו היה האות בשבילי להתקדם לשלב ההוכחות הנתמך בדוגמאות. התרוממתי מהמיטה והסתובבתי בחדר בהתלהבות קצת יתרה, מונה בפניו גאונים מכל התחומים כמעט, ששינו את פני העולם, אבל רק לאט…לאט.
"תחשוב על ויליאם שייקספיר ששינה את עולם המחזאות והתיאטרון… כמה דורות חלפו עד שכתביו מצאו דרכם לידיים מחוץ לבריטניה? עד שמחזותיו הובנו,תורגמו, הועלו בתיאטראות בכל העולם, נלמדו באוניברסיטה, ופתחו צוהר למעמקי נפשו של האדם? שלא לדבר על המחזות היווניים שקדמו לו… והיום, משחקי הכס הפכה בתוך שבועות לסדרה הכי מצליחה ever, שינתה את פני הטלוויזיה, הביאה ז'אנר חדש של אלימות תקופתית חסרת רחמים בה הגיבורים הטובים מתים כמו זבובים ושוכפלה באופן מידי בסדרות ובסרטים רבים… או בית הנייר הגאונית, שתוך פחות משנה תורגמה לכל שפה אפשרית, פס הקול שלה הפך להיות המנון בינלאומי משוחזר שסוחף אחריו אנשים בכל הצבעים-הגילאים-המוצאים-המינים, ובעיקר פתחה פתח לעימות חזיתי עם המוסר האוניברסלי המוסכם, רעיון ששוכפל על ידי יוצרים רבים חדשים…
"זהו. הוא איתי לגמרי…
"תחשוב על הטלפון של בל , לעומת הפייסבוק של צוקרברג … תחשוב על פונדקי הדרכים , מול Airbnb ששינה לנו את החיים… תבחן את מהירות ההשפעה וההטמעה של רעיונות נשגבים שהועלו על ידי אפלטון, ואריסטו ותאלס , ותשווה לתנועה המטורפת שיוצר פוסט אחד של metoo."
"זה גדול!" הוא אמר ואני שמחתי. אז התיישבתי על קצה המיטה ו… המשכתי.
"האנושות היא כמו נהר זורם. פעם הנהר זרם רגוע ושפוי. הגאונים המציאו לאט, שיתפו לאט, פרסמו לאט, התפתחו לאט. היום נהר הגאונות שוצף, גועש, זורם בתנועה בלתי נתפסת, סוחף אתו הכול. אין פסק זמן בין רעיון חדש להמצאה סוחפת. אין רגע מנוחה בין התפתחות מדעית אחת לפיתוח טכנולוגיה אחרת, מתקדמת יותר ובלתי נתפסת. אלפי אנשים בעולם היום נצפים בלייב בכף ידם של מיליוני אנשים אחרים והופכים למובילי דעה. כל הרצאה ביו-טיוב, כל פוסט בפייסבוק, כל מוצר באמזון, הם של כולנו תוך דקה – ואנחנו, כמו תמיד מיישרים קו עם התפתחות, כי כך זה היה מאז ומעולם, ואנחנו לא מכירים אחרת".
עכשיו מזגתי גם לעצמי יין והעמסתי קוביות קרח כמו שאני אוהבת, בזמן שהוא כדרכו עורך סיכום ביניים מלומד.
"גאונות מקדמת את האנושות. הגאונים מכתיבים את התנועה בעולם ומאיצים לנו את החיים בקצב של שיעור זומבה בלי מזגן, ובגלל שהטכנולוגיה מאפשרת ליותר ויותר גאונים להיחשף ולהשפיע ברגע, המצב רק יתגבר משנה לשנה… מה עושים?"
חייכתי אליו והוא אלי, חשבנו ביחד על אותו הדבר. נזכרנו בסופ"שים האחרונים בהם אנחנו מבלים במדבר, מתנתקים מהכול, נושמים צלול, רואים כוכבים, מדברים בשקט ונהנים מהטבע בחינם… ייתכן שלשם גאונים לא מגיעים 🙂
"השוליים!" הוא אמר ואני הבנתי מיד.
כולנו באותו נהר. אין באמת דרך להימלט מהסחף, אנחנו חלק ממנו לטוב ולרע. הדרך היחידה למנן את השפעות השצף במרכז היא לברוח לפעמים לשוליים, שם המים זורמים יותר לאט. שם רדוד יותר ואפשר להרגיש לרגע קרקע מתחת לרגליים.
האנושות היא כמו נהר, אבל גם דימוי של להקת ציפורים שנעה במבנה V היה עובד פה. גם מוח של ציפור יודע שבשולי המבנה הרבה יותר קל… ומה שטוב בשביל נהר נבון וציפורים אמיצות – עשוי להיות גם טוב עבורנו, בני האדם.
הזרם מתגבר, הרוח גוברת. אני לא מתנגדת. רק זוכרת מה שלימדו אותי בקורס צלילה – לבדוק כמה אוויר נותר במיכל ולצאת מהמים קצת לפני שהוא נגמר.
בטח גם לכם יש שוליים ואני מקווה שאתם זוכרים לפגוש אותם לפני שמחוג התרמוסטט מגיע לאיזור האדום, המסוכן.
שמרו על עצמכם… עם הזרם.
בלוג
טלוויזיה
רדיו
לצפייה בקורסים
לספרייה
