אני מכורה… הנה, אמרתי את זה!
אני אדם שמכור לתנועה!
אל תטעו בי – אני רקדנית איומה. ואת קריירת התעמלות המכשירים גדע לי בגיל שתיים עשרה המאמן הרוסי ב"הפועל תל-אביב" שהחליט לא להשקיע בקציצה שמנמנה וחיננית המנסה להרשים בפליק-לק לאחור על קורה אכזרית בדקיקותה.
אני יודעת שהתמכרויות זה עסק בעייתי כי הן גרות בשכונה אפלה ונטולת שליטה. ככה אני עם סיגריות, ככה הייתי עם סנדוויצ'ים עד הצליאק וככה היה עם נעלי עקב דקיק וגבוה עד שעמוד השדרה הודיע שזהו ודי.
אבל יש התמכרות אחת מבורכת ואותה אני מאמצת לחיי באהבה גם אם היא לעיתים מעייפת – התמכרות לתנועה במרחב ובזמן שמייצרת ים של הזדמנויות בחיים.
הזדמנויות נתפסות כמשהו שאינו בשליטתנו והתייחסות זו גוררת עמה המתנה פסיבית ל"דבר הבא שאולי ייפול עלינו משמיים" – ציפייה הגוררת סבל, אכזבה ותחושת קיפוח מתמדת.
ואני בעד אושר!
מסתבר שכל אדם יכול לייצר במו ידיו אינסוף הזדמנויות נפלאות שביכולתן להוביל לשביעות רצון גבוהה בכל התחומים ועל הדרך להעלות את רף האושר בחיים.
ביום רביעי האחרון הוזמנתי על ידי מר עלי מנא – מנהל ספריית מג'ד אל כרום לתת הרצאה על תודעת אושר – אשועור ביסעדה לדוברי הערבית שבינכם. זו הייתה עבורי חוויה מורכבת שדרשה הכנה רבה – שיננתי מילים וביטויים בשפה חדשה, קראתי ולמדתי על עולם מקביל שאינני מכירה ובחרתי מילים בפינצטה עדינה כדי להיות מובנת כהלכה… משימה מאתגרת שבדיעבד הוכתרה כהצלחה גדולה.
בחצות הלילה, אחרי קפה משובח ואבטיח קר ומתוק שהגישו לנו בביתו של עלי, ושיחה ארוכה ונוגעת על דו-קיום וגישור בין אנשים שבסך הכל מבקשים לעצמם שקט, שלווה ואושר בחיים, יצאנו בן זוגי ואני לדרך דרומה על כביש החוף.
יש לנו מן מנהג כזה כשאנו שבים מהרצאות ליליות בצפון הרחוק – עד לשערי קיסריה הוא מחזיק מעמד על ההגה, ומשם ועד הבית אני תופסת פיקוד והוא יכול להתמוטט על מושב הנוסע בלי שכבודו של הג'נדר שהוא מייצג ייפגע. כך שיש לי שהות מספקת להחזיר נשימה לסדרה ולאזן את פרץ האדרנלין בהדרגה.
הלילה שקט ושחור, כירבולית אדומה עוטפת את גופי העייף, הרוח מנשבת קלות על עיניי העצומות ואני מפליגה בהרהור על אושר ודיוק החיים… הפעם זה היה הרהור מואר על הזדמנויות הפוגשות אותנו כשאנחנו מצויים בתנועה.
נא לשמוט את הגבה שהורמה – מיד אני מסבירה… ראו:
עלי מנא הזמין אותי להרצאה בספריה של מג'ד-אל-כרום.
זה התאפשר בין היתר בגלל שחברי הטוב רון מנהל הספרייה במשגב עזר לי ביצירת הקשר.
את רון פגשתי לפי שנים בסדנה שעשינו יחד ביוון.
ליוון הגעתי בזכות אבי חברי הטוב והיקר שהכרתי בקורס וואטסו בלוטן שבערבה.
ללוטן הגעתי לאחר שאלון הזמין אותי לערב מטפלי מים בבריכה ברמת חן.
לערב במים הגעתי בעקבות שיחה מפתיעה עם אביה חברתי, לאחר אימון שחייה מאומץ במסלולי הבריכה של קאנטרי רעננה.
את אימוני השחייה האינטנסיביים שלי התחלתי בזכותו של ג'ורג' פרקש מאמן נבחרת הנוער המיתולוגי של קבוצת ספיבק רמת גן.
ג'ורג' איתר אותי בבריכת גורדון בתל-אביב אליה נזרקתי בגיל שנתיים על ידי סבתי ההונגרייה הקשוחה…
זה כמעט הזוי. אם נסתכל על הנתונים נראה שבזכות סבתי ששחתה בצעירותה בדנובה בברטיסלבה, הגעתי אני להעביר הרצאה במג'ד-אל כרום… ככה נראית תנועה!
תחשבו על המקומות אליהם הגעתם בחיים, על דברים נפלאים שעשיתם – כמה צמתים בדרך עברתם עד שהגעתם למקום הזה? בכמה מקומות ביקרתם? כמה דברים למדתם שאפילו לא ידעתם על קיומם? בכמה אנשים זרים פגשתם?…כשאנחנו מצויים בתנועה מתמדת אנחנו נוגעים במיליוני נקודות מפגש הממוקמות על פני רשת אינסופית של מקומות, חוויות ואנשים – בכל נקודה כזאת נפתחים בפנינו עולמות חדשים, קשרים אנושיים מתהווים, הכרויות מקריות מתמסדות לחברויות, מיומנויות נרכשות והופכות אותנו ליותר משוכללים… וכל אלה נארזים לנצח בתרמיל מסע החיים.
כל רגע, כל הזדמנות שנקרית בדרכנו, הם תולדה ישירה של אין-ספור 'נגיעות'. ולכן בחישוב סטטיסטי קר נמצא כי ככל שנהיה יותר בתנועה כך נוכל לאסוף לחיינו יותר הזדמנויות שמקרבות אותנו לעבר הגשמה עצמית ולהצלחה.
אל פחד!
אני לא ממליצה לארוז תרמיל טיול ענק, להצטייד במזון ובמים, בנעליים של מיטיבי לכת, להיפרד ממשפחה ומעבודה ולצאת למסע ספירלי מסחרר החוצה ימים, מדבריות ויערות רק כדי לייצר עבור עצמנו יותר ויותר הזדמנויות… למרות שביננו, זה בכלל לא רעיון רע.
אבל אני כן משדלת אתכם לקום בכל בוקר ולדייק בעוד קצת את התנועה שלכם בחיים!… דיוק התנועה בשני מישורים:
תנועה פנימית שנרכשת באמצעות חשיפה לדברים חדשים המרחיבים את התודעה – כמו קריאה, צפייה בהרצאות ובסרטים, השתתפות בסדנאות ובקורסים בנושאים מרתקים שעוד לא הכרתם, והתנסות בחוויות חדשות שמעולם לא חוויתם.
תנועה חיצונית שמתרחשת במפגשים אנושיים עם אנשים שאינכם מכירים או כאלו שנמצאים ממש קרוב אבל מעולם לא שוחחתם איתם או הקשבתם להם, וגם בביקור במקומות שכף רגליכם מעולם לא דרכה בהם והם ממש לא צריכים להיות רחוקים – תחשבו בכמה רחובות מעולם לא עברתם בעיר בה אתם גרים.
אני משדלת אתכם להתמכר לתוספות קטנות ומבורכות כאלה שדורשות התמקדות בתנועה. התנועה היא שמייצרת עוד ועוד נגיעות חדשות – ואלו מייצרות עוד הזדמנויות. כי אפשר אמנם להמשיך ולמחזר את התנועה המצומצמת שלנו ולהמתין שאולי תיפול עלינו הזדמנות. אך אפשר גם לייצר תנועה מתמדת שתעלה באופן משמעותי את הסיכוי שלנו לפגוש בכל רגע נתון אחת כזאת.
והיופי שבכל הסיפור הזה הוא שהתנועה שלכם מייצרת מבלי שתשימו לב גם תנועה אצל אחרים, וההזדמנויות שיופיעו בדרככם הינן פתח להזדמנויות עבור אנשים רבים נוספים…
ייתכן שבדיוק בשל כך הטבע היה ויהיה לעולם בתנועה – כי אכפת לו!
אל תטעו בי – אני רקדנית איומה. ואת קריירת התעמלות המכשירים גדע לי בגיל שתיים עשרה המאמן הרוסי ב"הפועל תל-אביב" שהחליט לא להשקיע בקציצה שמנמנה וחיננית המנסה להרשים בפליק-לק לאחור על קורה אכזרית בדקיקותה.
אני יודעת שהתמכרויות זה עסק בעייתי כי הן גרות בשכונה אפלה ונטולת שליטה. ככה אני עם סיגריות, ככה הייתי עם סנדוויצ'ים עד הצליאק וככה היה עם נעלי עקב דקיק וגבוה עד שעמוד השדרה הודיע שזהו ודי.
אבל יש התמכרות אחת מבורכת ואותה אני מאמצת לחיי באהבה גם אם היא לעיתים מעייפת – התמכרות לתנועה במרחב ובזמן שמייצרת ים של הזדמנויות בחיים.
הזדמנויות נתפסות כמשהו שאינו בשליטתנו והתייחסות זו גוררת עמה המתנה פסיבית ל"דבר הבא שאולי ייפול עלינו משמיים" – ציפייה הגוררת סבל, אכזבה ותחושת קיפוח מתמדת.
ואני בעד אושר!
מסתבר שכל אדם יכול לייצר במו ידיו אינסוף הזדמנויות נפלאות שביכולתן להוביל לשביעות רצון גבוהה בכל התחומים ועל הדרך להעלות את רף האושר בחיים.
ביום רביעי האחרון הוזמנתי על ידי מר עלי מנא – מנהל ספריית מג'ד אל כרום לתת הרצאה על תודעת אושר – אשועור ביסעדה לדוברי הערבית שבינכם. זו הייתה עבורי חוויה מורכבת שדרשה הכנה רבה – שיננתי מילים וביטויים בשפה חדשה, קראתי ולמדתי על עולם מקביל שאינני מכירה ובחרתי מילים בפינצטה עדינה כדי להיות מובנת כהלכה… משימה מאתגרת שבדיעבד הוכתרה כהצלחה גדולה.
בחצות הלילה, אחרי קפה משובח ואבטיח קר ומתוק שהגישו לנו בביתו של עלי, ושיחה ארוכה ונוגעת על דו-קיום וגישור בין אנשים שבסך הכל מבקשים לעצמם שקט, שלווה ואושר בחיים, יצאנו בן זוגי ואני לדרך דרומה על כביש החוף.
יש לנו מן מנהג כזה כשאנו שבים מהרצאות ליליות בצפון הרחוק – עד לשערי קיסריה הוא מחזיק מעמד על ההגה, ומשם ועד הבית אני תופסת פיקוד והוא יכול להתמוטט על מושב הנוסע בלי שכבודו של הג'נדר שהוא מייצג ייפגע. כך שיש לי שהות מספקת להחזיר נשימה לסדרה ולאזן את פרץ האדרנלין בהדרגה.
הלילה שקט ושחור, כירבולית אדומה עוטפת את גופי העייף, הרוח מנשבת קלות על עיניי העצומות ואני מפליגה בהרהור על אושר ודיוק החיים… הפעם זה היה הרהור מואר על הזדמנויות הפוגשות אותנו כשאנחנו מצויים בתנועה.
נא לשמוט את הגבה שהורמה – מיד אני מסבירה… ראו:
עלי מנא הזמין אותי להרצאה בספריה של מג'ד-אל-כרום.
זה התאפשר בין היתר בגלל שחברי הטוב רון מנהל הספרייה במשגב עזר לי ביצירת הקשר.
את רון פגשתי לפי שנים בסדנה שעשינו יחד ביוון.
ליוון הגעתי בזכות אבי חברי הטוב והיקר שהכרתי בקורס וואטסו בלוטן שבערבה.
ללוטן הגעתי לאחר שאלון הזמין אותי לערב מטפלי מים בבריכה ברמת חן.
לערב במים הגעתי בעקבות שיחה מפתיעה עם אביה חברתי, לאחר אימון שחייה מאומץ במסלולי הבריכה של קאנטרי רעננה.
את אימוני השחייה האינטנסיביים שלי התחלתי בזכותו של ג'ורג' פרקש מאמן נבחרת הנוער המיתולוגי של קבוצת ספיבק רמת גן.
ג'ורג' איתר אותי בבריכת גורדון בתל-אביב אליה נזרקתי בגיל שנתיים על ידי סבתי ההונגרייה הקשוחה…
זה כמעט הזוי. אם נסתכל על הנתונים נראה שבזכות סבתי ששחתה בצעירותה בדנובה בברטיסלבה, הגעתי אני להעביר הרצאה במג'ד-אל כרום… ככה נראית תנועה!
תחשבו על המקומות אליהם הגעתם בחיים, על דברים נפלאים שעשיתם – כמה צמתים בדרך עברתם עד שהגעתם למקום הזה? בכמה מקומות ביקרתם? כמה דברים למדתם שאפילו לא ידעתם על קיומם? בכמה אנשים זרים פגשתם?…כשאנחנו מצויים בתנועה מתמדת אנחנו נוגעים במיליוני נקודות מפגש הממוקמות על פני רשת אינסופית של מקומות, חוויות ואנשים – בכל נקודה כזאת נפתחים בפנינו עולמות חדשים, קשרים אנושיים מתהווים, הכרויות מקריות מתמסדות לחברויות, מיומנויות נרכשות והופכות אותנו ליותר משוכללים… וכל אלה נארזים לנצח בתרמיל מסע החיים.
כל רגע, כל הזדמנות שנקרית בדרכנו, הם תולדה ישירה של אין-ספור 'נגיעות'. ולכן בחישוב סטטיסטי קר נמצא כי ככל שנהיה יותר בתנועה כך נוכל לאסוף לחיינו יותר הזדמנויות שמקרבות אותנו לעבר הגשמה עצמית ולהצלחה.
אל פחד!
אני לא ממליצה לארוז תרמיל טיול ענק, להצטייד במזון ובמים, בנעליים של מיטיבי לכת, להיפרד ממשפחה ומעבודה ולצאת למסע ספירלי מסחרר החוצה ימים, מדבריות ויערות רק כדי לייצר עבור עצמנו יותר ויותר הזדמנויות… למרות שביננו, זה בכלל לא רעיון רע.
אבל אני כן משדלת אתכם לקום בכל בוקר ולדייק בעוד קצת את התנועה שלכם בחיים!… דיוק התנועה בשני מישורים:
תנועה פנימית שנרכשת באמצעות חשיפה לדברים חדשים המרחיבים את התודעה – כמו קריאה, צפייה בהרצאות ובסרטים, השתתפות בסדנאות ובקורסים בנושאים מרתקים שעוד לא הכרתם, והתנסות בחוויות חדשות שמעולם לא חוויתם.
תנועה חיצונית שמתרחשת במפגשים אנושיים עם אנשים שאינכם מכירים או כאלו שנמצאים ממש קרוב אבל מעולם לא שוחחתם איתם או הקשבתם להם, וגם בביקור במקומות שכף רגליכם מעולם לא דרכה בהם והם ממש לא צריכים להיות רחוקים – תחשבו בכמה רחובות מעולם לא עברתם בעיר בה אתם גרים.
אני משדלת אתכם להתמכר לתוספות קטנות ומבורכות כאלה שדורשות התמקדות בתנועה. התנועה היא שמייצרת עוד ועוד נגיעות חדשות – ואלו מייצרות עוד הזדמנויות. כי אפשר אמנם להמשיך ולמחזר את התנועה המצומצמת שלנו ולהמתין שאולי תיפול עלינו הזדמנות. אך אפשר גם לייצר תנועה מתמדת שתעלה באופן משמעותי את הסיכוי שלנו לפגוש בכל רגע נתון אחת כזאת.
והיופי שבכל הסיפור הזה הוא שהתנועה שלכם מייצרת מבלי שתשימו לב גם תנועה אצל אחרים, וההזדמנויות שיופיעו בדרככם הינן פתח להזדמנויות עבור אנשים רבים נוספים…
ייתכן שבדיוק בשל כך הטבע היה ויהיה לעולם בתנועה – כי אכפת לו!
בלוג
טלוויזיה
רדיו
לצפייה בקורסים
לספרייה
