אנחנו מתכננים ואלוהים צוחק… אז למה אנחנו בוכים?
למי ששואל אותי מה זאת "רוחניות", אני תמיד משיבה – "לקום בכל בוקר ולדייק עוד קצת את החיים". לרגל פרוץ השנה, אני מציעה לכם חומר 'פותח מחשבה' שבעקבותיו, אולי, יהיו לכם יותר ימים מאושרים במכלול ה- 365 שממתינים להתחלה.
אתמול בערב קרס החשמל… שקט שחור עטף את האזור והבית הפסיק לפעום… בדקות הראשונות התבאסתי – היה לי קר כי אין חימום, הייתי באמצע כתיבת טקסט חשוב והמחשב נפל לפני שמירה, היו לי דגים בתנור שהפכו לסמרטוטים שצפים ברוטב של עצמם, במוקד חברת החשמל היו אדיבים ואמרו שזה ייקח "כמה שעות"… בקיצור 'היו לי תכניות' והן התאדו ברגע… צנחתי על הספה בסלון, מתבוססת בסבל הישן והמוכר.
"תתעוררי על עצמך" שמעתי את עצמי נוזפת בעצמי… זה עבד כמו תמיד… התאפסתי ברגע.
כגיבורת-על עשיתי סיבוב מהיר במקום – טוב לא ממש, הסיבוב נעשה רק בראש. עטיתי על כתפיי את 'גלימת תודעת האושר' שלי- טוב לא ממש, רק כירבולית אדומה, העליתי חיוך על הפנים, והדלקתי נרות בכל פינה אפשרית.
תוך דקות הבית נראה כמו מרתף מימי הביניים המואר בלהבות קטנות ומרצדות, האווירה הייתה קסומה וברוח הרומנטיקה הבלתי מתוכננת הזמנתי את זוגי היקר למרתון "ספיד" – במשחק הקלפים הזה יש לי חגורה שחורה. כך ביליתי את שעות האפלה – עם נרות מרצדים וכוס יין, משחק קלפים ופרצי צחוק ילדיים נטולי כל דאגה.
אז אני תכננתי ערב אחר לגמרי – אלוהים נקרע מצחוק עלי – ואני מה?
זה קורה כשאנחנו מאוד רוצים שיקרה משהו, ולמרות המאמץ וההשתדלות הכל מתהפך. חלומות ותקוות מתנפצים ואנו נאלצים לחשב מסלול מחדש בעל כורחנו.
טבעי שאכזבה בנסיבות אלה מייצרת מחשבות כמו "איזה באסה", "איך הכל תמיד מתחרבש לי?" ולסיום כמובן "למה זה מגיע לי?"
לפני שאתם מתבוססים במחשבות סובלות מזמינה אתכם למסע תודעתי קצר – תפתחו לרגע את סרטון "סיפור חיי" שעל הדסק-טופ שבראש שלכם, תלחצו על Play ותשאלו את עצמכם:
האם קרה לכם פעם משהו אדיר ונפלא… שהתברר בחלוף הזמן כאחד הדברים הפחות טובים שהתרחשו בחייכם?
האם קרה לכם פעם משהו נורא ומיותר… שהתברר מאוחר יותר כהזדמנות נפלאה?
האם קרה לכם פעם שנורא רציתם משהו… התאמצתם והשגתם, ולאחר תקופה לא הבנתם על מה היה כל הרעש?
האם קרה לכם פעם שזלזלתם במישהו… ואחר-כך נפל עליכם הר אסימונים כשהתברר כמה הוא חשוב וחיוני לכם?
ולהיפך?
האם קרה לכם פעם שהלקיתם את עצמכם בעקבות 'כישלון'… שהתברר בדיעבד כהצלחה טובה עד מסחררת? ולהיפך?
אלוהים צוחק כי יש דברים שנעלמים מהעיניים שלנו, מהתפיסה המידית דרכה אנו שופטים סיטואציות בחיים. אלוהים (שם קוד) זה המערך שגדול יותר מתפיסתנו, שמנהל את חיינו ביד רמה ולא תמיד טורח להתייעץ ולנמק את החלטותיו, יש לו אג'נדה משלו!
בטח שאלוהים צוחק. זה מצחיק כשאנחנו לא מצליחים לקרוא את התמונה המלאה, זה משעשע לראות אותנו מסוכסכים עם 'הרגע הזה' ללא יכולת לראות את העתיד, זה די מגוחך ששדה הראיה שלנו צר כל כך, מן חרך-ירי דקיק דרכו אנחנו מנסים לתפוס עולם ומלואו.
אל תבינו אותי לא נכון – חשוב מאוד לתכנן, לפעול, להתמקד… אבל רצוי לזכור לאור הניסיון המצטבר, שלעתים אנחנו מבינים דברים רק בדיעבד. שלפעמים אנחנו לא מבינים בכלל. שפעמים רבות יש משהו טוב יותר ונכון שצריך לקרות ממש עכשיו.
אז הוא "צוחק" כי הוא יודע!… ואנחנו "בוכים" – כי אנחנו בסך הכל ממש טירונים.
מזמינה אתכם לסמוך עליכם ועל ניסיון החיים שצברתם בעמל רב… וללמוד "לצחוק עם אלוהים" – הרווח כולו שלכם:
כשצוחקים עם אלוהים העיניים בהירות לזהות הזדמנויות והראש צלול לבחון טעויות ולתקן לפעם הבאה.
כשצוחקים ולא בוכים נשארים חסונים ומשמרים את המשאבים שיקרים כל כך.
כשצוחקים עם אלוהים מקבלים את הסיטואציות כמו שהן, ולמעשה אומרים "תודה" על האופציה ללמידה ולדיוק הדרך.
כשצוחקים עם אלוהים ולא בוכים… יכולים פשוט "לצחוק" – וצחוק, מסתבר בכל המחקרים, מעולה לבריאות ומאריך ימים!
אז תרימו ראש בגאווה – תמשיכו לתכנן, ככה זה טוב ולפעמים זה גם מצליח!
וגם תרכינו ראש בענווה – תנו לאלוהים לצחוק, הצטרפו אליו, מה יש לכם להפסיד?
מאחלת לכולכם מכל הלב שהשנה גם תתכננו וגם תצחקו… והרבה.
אתמול בערב קרס החשמל… שקט שחור עטף את האזור והבית הפסיק לפעום… בדקות הראשונות התבאסתי – היה לי קר כי אין חימום, הייתי באמצע כתיבת טקסט חשוב והמחשב נפל לפני שמירה, היו לי דגים בתנור שהפכו לסמרטוטים שצפים ברוטב של עצמם, במוקד חברת החשמל היו אדיבים ואמרו שזה ייקח "כמה שעות"… בקיצור 'היו לי תכניות' והן התאדו ברגע… צנחתי על הספה בסלון, מתבוססת בסבל הישן והמוכר.
"תתעוררי על עצמך" שמעתי את עצמי נוזפת בעצמי… זה עבד כמו תמיד… התאפסתי ברגע.
כגיבורת-על עשיתי סיבוב מהיר במקום – טוב לא ממש, הסיבוב נעשה רק בראש. עטיתי על כתפיי את 'גלימת תודעת האושר' שלי- טוב לא ממש, רק כירבולית אדומה, העליתי חיוך על הפנים, והדלקתי נרות בכל פינה אפשרית.
תוך דקות הבית נראה כמו מרתף מימי הביניים המואר בלהבות קטנות ומרצדות, האווירה הייתה קסומה וברוח הרומנטיקה הבלתי מתוכננת הזמנתי את זוגי היקר למרתון "ספיד" – במשחק הקלפים הזה יש לי חגורה שחורה. כך ביליתי את שעות האפלה – עם נרות מרצדים וכוס יין, משחק קלפים ופרצי צחוק ילדיים נטולי כל דאגה.
אז אני תכננתי ערב אחר לגמרי – אלוהים נקרע מצחוק עלי – ואני מה?
זה קורה כשאנחנו מאוד רוצים שיקרה משהו, ולמרות המאמץ וההשתדלות הכל מתהפך. חלומות ותקוות מתנפצים ואנו נאלצים לחשב מסלול מחדש בעל כורחנו.
טבעי שאכזבה בנסיבות אלה מייצרת מחשבות כמו "איזה באסה", "איך הכל תמיד מתחרבש לי?" ולסיום כמובן "למה זה מגיע לי?"
לפני שאתם מתבוססים במחשבות סובלות מזמינה אתכם למסע תודעתי קצר – תפתחו לרגע את סרטון "סיפור חיי" שעל הדסק-טופ שבראש שלכם, תלחצו על Play ותשאלו את עצמכם:
האם קרה לכם פעם משהו אדיר ונפלא… שהתברר בחלוף הזמן כאחד הדברים הפחות טובים שהתרחשו בחייכם?
האם קרה לכם פעם משהו נורא ומיותר… שהתברר מאוחר יותר כהזדמנות נפלאה?
האם קרה לכם פעם שנורא רציתם משהו… התאמצתם והשגתם, ולאחר תקופה לא הבנתם על מה היה כל הרעש?
האם קרה לכם פעם שזלזלתם במישהו… ואחר-כך נפל עליכם הר אסימונים כשהתברר כמה הוא חשוב וחיוני לכם?
ולהיפך?
האם קרה לכם פעם שהלקיתם את עצמכם בעקבות 'כישלון'… שהתברר בדיעבד כהצלחה טובה עד מסחררת? ולהיפך?
אלוהים צוחק כי יש דברים שנעלמים מהעיניים שלנו, מהתפיסה המידית דרכה אנו שופטים סיטואציות בחיים. אלוהים (שם קוד) זה המערך שגדול יותר מתפיסתנו, שמנהל את חיינו ביד רמה ולא תמיד טורח להתייעץ ולנמק את החלטותיו, יש לו אג'נדה משלו!
בטח שאלוהים צוחק. זה מצחיק כשאנחנו לא מצליחים לקרוא את התמונה המלאה, זה משעשע לראות אותנו מסוכסכים עם 'הרגע הזה' ללא יכולת לראות את העתיד, זה די מגוחך ששדה הראיה שלנו צר כל כך, מן חרך-ירי דקיק דרכו אנחנו מנסים לתפוס עולם ומלואו.
אל תבינו אותי לא נכון – חשוב מאוד לתכנן, לפעול, להתמקד… אבל רצוי לזכור לאור הניסיון המצטבר, שלעתים אנחנו מבינים דברים רק בדיעבד. שלפעמים אנחנו לא מבינים בכלל. שפעמים רבות יש משהו טוב יותר ונכון שצריך לקרות ממש עכשיו.
אז הוא "צוחק" כי הוא יודע!… ואנחנו "בוכים" – כי אנחנו בסך הכל ממש טירונים.
מזמינה אתכם לסמוך עליכם ועל ניסיון החיים שצברתם בעמל רב… וללמוד "לצחוק עם אלוהים" – הרווח כולו שלכם:
כשצוחקים עם אלוהים העיניים בהירות לזהות הזדמנויות והראש צלול לבחון טעויות ולתקן לפעם הבאה.
כשצוחקים ולא בוכים נשארים חסונים ומשמרים את המשאבים שיקרים כל כך.
כשצוחקים עם אלוהים מקבלים את הסיטואציות כמו שהן, ולמעשה אומרים "תודה" על האופציה ללמידה ולדיוק הדרך.
כשצוחקים עם אלוהים ולא בוכים… יכולים פשוט "לצחוק" – וצחוק, מסתבר בכל המחקרים, מעולה לבריאות ומאריך ימים!
אז תרימו ראש בגאווה – תמשיכו לתכנן, ככה זה טוב ולפעמים זה גם מצליח!
וגם תרכינו ראש בענווה – תנו לאלוהים לצחוק, הצטרפו אליו, מה יש לכם להפסיד?
מאחלת לכולכם מכל הלב שהשנה גם תתכננו וגם תצחקו… והרבה.
בלוג
טלוויזיה
רדיו
לצפייה בקורסים
לספרייה
