איך מראה שגרתי של קיץ הופך לשיעור חיים?
הליכת בוקר על חוף הים שמתעורר ליום חדש. דיאלוג מתפתח בין חוץ ופנים. בריזת הלילה הקרירה נפרדת מהעולם ומפנה מקום לשמש העולה. מרחבי החול הרך והקריר מפנים מקום ליצורים משכימי קום. אוזניות מפיקות מוזיקה קצבית נפלאה המחפשת את דרכה אל המיינד שעדיין לא התעורר. אברים נוקשים ועצלים מדרבנים את שרירי הגוף להתחמם.
דיאלוג מרתק שמצוי בתנועה מתמדת וטבעית כל כך, שנעשה בשקט ובהסכמה מלאה, החלפת תפקידים לקראת היום שעולה ובא.
רצועת מוזיקה נוגה נכנסת לי לפליי-ליסט ושולחת למוחי פולסים בעוצמה אחרת שמורה לגוף להאט, ולתודעה לשנות תדר, לחוש, לראות, להרגיש.
זוג בגיל העמידה המשחק מטקות על החוף מושך את תשומת ליבי. התנועות האלגנטיות שלהם גורמות לי להתקרב ולעצור. משהו בשניים מהלך עלי קסם, אני יורדת על בירכי מטרים ספורים מהם, מתענגת על רכות הגרגירים העדינים שלמרגלותיי, מפסיקה את המוזיקה ומביטה במשחק שלהם שמתורגם לתודעתי בהילוך איטי.
היא, מביטה בריכוז בכדור ששועט לעברה, מכוונת את הגוף, מכווצת שרירים, היד מתרוממת במלוא התנופה, הכדור פוגש את מרכז המטקה, סופג את האנרגיה העצורה של המכה, משנה כיוון ויוצא לדרכו בחזרה. הזרוע שלה מסיימת עכשיו את התנועה ברכות שלא הייתה שם קודם ושרירי הגוף נרפים. עיניה עוקבות מרחוק אחר מסלול הכדור המתרחק – האם מדויק יהיה או עקום, והגוף נכנס למנוחה זמנית.
עכשיו תורו של האיש שאתה. אותן תנועות, אותו כיווץ, כיוון, עוצמה, חבטה, רפיון ומנוחה.
ריקוד שהוא משחק, משחק שהוא ריקוד.
שיעור חדש מחלחל לתודעתי…
!Do your best, be smart, end leave the rest
החיים כמו משחק המטקות דורשים אנרגיה דינמית וניצול מיטבי של משאבים מוגבלים העומדים לרשותנו.
הפעולות שאנו עושים בכל יום הן כה רבות, כל אחת דורשת מיומנויות ייחודיות, התרכזות והתכוונות, ניצול נכון וחכם של אנרגיה זמינה ומשאבים, וגם תלויה בגורמים חיצוניים המשפיעים על התוצאה שנשיג ועל איכותה באחוזים ניכרים.
כשהמציאות מזמנת לנו התרחשות הדורשת פעולה, כדאי לנו לשאול שלוש שאלות, פשוטות רק לכאורה:
ראשית, השתדלו להיות פתוחים לקראת כל "כדור" הנזרק לפתחכם.
איך?… נסו לא להיות מרוכזים כל הזמן בעצמכם ותרגלו הקשבה לאחרים ולסביבה. המון דברים חשובים מתרחשים. אם הראש שלכם עסוק מדי אתם ערוכים פחות לקראת מה שבאמת מצריך מכם התערבות או תגובה. כמו במשחק המטקות – אם מביטים על הגלים, השמים או על האיש שמטייל עכשיו על החוף, אפשר לחטוף את הכדור ישר בראש.
שנית, השתדלו מאוד להיות כל כולכם בזמן פעולה/תגובה והשקיעו את כל האנרגיה הדרושה לביצועה.
איך?… הקפידו על תזמון ועצמה ודיוק התנועה שאתם מבצעים. ככל שתהיו יותר ממוקדים ונחושים כך תשיגו תוצאה יותר טובה. במילים, בעשייה, בדיבור, בכתיבה ואפילו במחשבה. כמו במשחק המטקות – אם מתזמנים בקפידה אפשר לפגוש את אלפית השנייה בה נוגע הכדור במרכז המטקה ובכך לדייק ולשפר את התוצאה.
ודווקא השאלה השלישית היא החשובה והקריטית – היא זו שתכתיב לנו את קצב התדלדלות המשאבים ואת יכולת העמידה לאורך זמן… ההמלצה הבאה תקפה לכל מישור בחיים, בבית, בזוגיות, עם הילדים, בעבודה ועם חברים – אמנו את עצמכם לדעת איפה התנועה שלכם מתחילה וחשוב מכך, היכן היא נגמרת! חדלו מהניסיון הלא רציונלי בעליל להמשיך ולהשפיע עליה לאחר שזו יצאה לדרכה.
ברגע שמסרתם בחזרה, הניחו! אל תנסו לעקם את מסלול הכדור שיצא מכם. יש חשיבות עצומה לזמן הזה שבין פעולה לפעולה. הביטו על הכדור שמסרתם מרחוק, הניחו בצד מחשבות כמו "אילו הייתי חובט חזק יותר, מהר יותר, בזווית טובה יותר… אם הרוח הייתה חלשה יותר, אם היריב היה מוכשר פחות…"
שאלו את עצמכם האם בסיום פעולה אתם באמת יודעים להניח, לחזור לרפיון זמני של הגוף ולניקוי המחשבות או שאתם ממשיכים ללוות ולנהל אותה, לרדוף אחריה כאילו היא עדיין בידיים שלכם.
אחד השיעורים הגדולים בחיים הוא לדעת – היכן אתם מתחילים ואיפה אתם נגמרים!
כל ניסיון להשפיע על מהלכים שיצאו כבר מהידיים שלכם, נדון לכישלון. אמנו את עצמכם להביט מרחוק ולהמתין. בהמתנה שלווה יש לפחות שני רווחים:
האחד הוא תרגול הטרסט. גם בעצמכם וגם באחרים… ללא טרסט החיים הם סטרס אחד גדול!
השני קשור במנוחה ההכרחית שבין הפעולות. זו שמאפשרת לכם לאגור כוחות ולשמר משאבים לקראת המחזור הבא, וזו שמאפשרת לסביבה לעשות את עבודתה.
Be Smart… זוכרים?
הרפיון מאפשר את הגמישות ואת עוצמת הזינוק – כך נראה ריקוד החיים וזהו קיסמו.
תרקדו אתו – הוא ירקוד איתם, תנסו לנהל אותו – הוא ינהל אתכם.
שיעור של מטקות על הדרך!
דיאלוג מרתק שמצוי בתנועה מתמדת וטבעית כל כך, שנעשה בשקט ובהסכמה מלאה, החלפת תפקידים לקראת היום שעולה ובא.
רצועת מוזיקה נוגה נכנסת לי לפליי-ליסט ושולחת למוחי פולסים בעוצמה אחרת שמורה לגוף להאט, ולתודעה לשנות תדר, לחוש, לראות, להרגיש.
זוג בגיל העמידה המשחק מטקות על החוף מושך את תשומת ליבי. התנועות האלגנטיות שלהם גורמות לי להתקרב ולעצור. משהו בשניים מהלך עלי קסם, אני יורדת על בירכי מטרים ספורים מהם, מתענגת על רכות הגרגירים העדינים שלמרגלותיי, מפסיקה את המוזיקה ומביטה במשחק שלהם שמתורגם לתודעתי בהילוך איטי.
היא, מביטה בריכוז בכדור ששועט לעברה, מכוונת את הגוף, מכווצת שרירים, היד מתרוממת במלוא התנופה, הכדור פוגש את מרכז המטקה, סופג את האנרגיה העצורה של המכה, משנה כיוון ויוצא לדרכו בחזרה. הזרוע שלה מסיימת עכשיו את התנועה ברכות שלא הייתה שם קודם ושרירי הגוף נרפים. עיניה עוקבות מרחוק אחר מסלול הכדור המתרחק – האם מדויק יהיה או עקום, והגוף נכנס למנוחה זמנית.
עכשיו תורו של האיש שאתה. אותן תנועות, אותו כיווץ, כיוון, עוצמה, חבטה, רפיון ומנוחה.
ריקוד שהוא משחק, משחק שהוא ריקוד.
שיעור חדש מחלחל לתודעתי…
!Do your best, be smart, end leave the rest
החיים כמו משחק המטקות דורשים אנרגיה דינמית וניצול מיטבי של משאבים מוגבלים העומדים לרשותנו.
הפעולות שאנו עושים בכל יום הן כה רבות, כל אחת דורשת מיומנויות ייחודיות, התרכזות והתכוונות, ניצול נכון וחכם של אנרגיה זמינה ומשאבים, וגם תלויה בגורמים חיצוניים המשפיעים על התוצאה שנשיג ועל איכותה באחוזים ניכרים.
כשהמציאות מזמנת לנו התרחשות הדורשת פעולה, כדאי לנו לשאול שלוש שאלות, פשוטות רק לכאורה:
- האם אנחנו פתוחים וערוכים לקראת הפעולה?
- אם בחרנו לפעול, עד כמה אנו מרוכזים בביצוע מדויק ונכון?
- ברגע שסיימנו, האם באמת סיימנו?
ראשית, השתדלו להיות פתוחים לקראת כל "כדור" הנזרק לפתחכם.
איך?… נסו לא להיות מרוכזים כל הזמן בעצמכם ותרגלו הקשבה לאחרים ולסביבה. המון דברים חשובים מתרחשים. אם הראש שלכם עסוק מדי אתם ערוכים פחות לקראת מה שבאמת מצריך מכם התערבות או תגובה. כמו במשחק המטקות – אם מביטים על הגלים, השמים או על האיש שמטייל עכשיו על החוף, אפשר לחטוף את הכדור ישר בראש.
שנית, השתדלו מאוד להיות כל כולכם בזמן פעולה/תגובה והשקיעו את כל האנרגיה הדרושה לביצועה.
איך?… הקפידו על תזמון ועצמה ודיוק התנועה שאתם מבצעים. ככל שתהיו יותר ממוקדים ונחושים כך תשיגו תוצאה יותר טובה. במילים, בעשייה, בדיבור, בכתיבה ואפילו במחשבה. כמו במשחק המטקות – אם מתזמנים בקפידה אפשר לפגוש את אלפית השנייה בה נוגע הכדור במרכז המטקה ובכך לדייק ולשפר את התוצאה.
ודווקא השאלה השלישית היא החשובה והקריטית – היא זו שתכתיב לנו את קצב התדלדלות המשאבים ואת יכולת העמידה לאורך זמן… ההמלצה הבאה תקפה לכל מישור בחיים, בבית, בזוגיות, עם הילדים, בעבודה ועם חברים – אמנו את עצמכם לדעת איפה התנועה שלכם מתחילה וחשוב מכך, היכן היא נגמרת! חדלו מהניסיון הלא רציונלי בעליל להמשיך ולהשפיע עליה לאחר שזו יצאה לדרכה.
ברגע שמסרתם בחזרה, הניחו! אל תנסו לעקם את מסלול הכדור שיצא מכם. יש חשיבות עצומה לזמן הזה שבין פעולה לפעולה. הביטו על הכדור שמסרתם מרחוק, הניחו בצד מחשבות כמו "אילו הייתי חובט חזק יותר, מהר יותר, בזווית טובה יותר… אם הרוח הייתה חלשה יותר, אם היריב היה מוכשר פחות…"
שאלו את עצמכם האם בסיום פעולה אתם באמת יודעים להניח, לחזור לרפיון זמני של הגוף ולניקוי המחשבות או שאתם ממשיכים ללוות ולנהל אותה, לרדוף אחריה כאילו היא עדיין בידיים שלכם.
אחד השיעורים הגדולים בחיים הוא לדעת – היכן אתם מתחילים ואיפה אתם נגמרים!
כל ניסיון להשפיע על מהלכים שיצאו כבר מהידיים שלכם, נדון לכישלון. אמנו את עצמכם להביט מרחוק ולהמתין. בהמתנה שלווה יש לפחות שני רווחים:
האחד הוא תרגול הטרסט. גם בעצמכם וגם באחרים… ללא טרסט החיים הם סטרס אחד גדול!
השני קשור במנוחה ההכרחית שבין הפעולות. זו שמאפשרת לכם לאגור כוחות ולשמר משאבים לקראת המחזור הבא, וזו שמאפשרת לסביבה לעשות את עבודתה.
Be Smart… זוכרים?
הרפיון מאפשר את הגמישות ואת עוצמת הזינוק – כך נראה ריקוד החיים וזהו קיסמו.
תרקדו אתו – הוא ירקוד איתם, תנסו לנהל אותו – הוא ינהל אתכם.
שיעור של מטקות על הדרך!
בלוג
טלוויזיה
רדיו
לצפייה בקורסים
לספרייה
