בלוג הציפור

השבוע פגשתי חבר טוב שחזר מחופשה בת חודשיים באי קסום באוקיינוס ההודי. "היה גן-עדן" סיפר לי בעודו מגלגל את עיניו כלפי שמים, עננים וציפורים, והמשיך להפליג בתיאורים מעוררים אודות חופים קסומים, אוכל משובח, אלכוהול מפנק ואף קינח בשיר הלל לבת זוגו – שותפתו לימי העונג שהסתיימו. "ואיך אתה שורד את החזרה לשגרה?" שאלתי. והוא השיב באנחה כבדה "עכשיו אני צריך חופש".

"גן עדן" – מושג שבו אנו נוהגים להשתמש בתיאורי נקודות שיא האושר בחיינו. או כמו שסבתא הייתה אומרת "א-מחייה".

התיישבתי לי בבית קפה קטן ושקט במיוחד והתחלתי לכתוב את העלון הזה שמוגש לכם כאן, לפתיחת המחשבה ולמתיחת התודעה. הפעם הנושא הוא – גן עדן!

מה יש בו בגן עדן שאליו אנו שואפים להגיע, שבו ממתין לנו האושר הגדול? חיפשתי נוסעים בזמן ובמרחב ולצערי לא מצאתי כאלה. אף אחד לא חזר משהות ממושכת שם כדי להגיש לנו, בני התמותה, "דוח גן עדן". אז כל שנותר לי הוא לחפש מקורות הדנים בו, באושר גן העדן, על מנת לקבל מושג, על מנת שיהיה במה להיאחז.

עניין אותי מה אומרים על המקום הזה דתות, זרמים אמוניים וסיפורי מיתולוגיה שעיסוקם במושג האושר הנצחי. הופתעתי ומודה שאף התאכזבתי לגלות שתיאורי גן העדן מתמצים בסיפוק התשוקות הכי בסיסיות של קיומנו כאן על האדמה הזאת – אוכל ושתייה, גבר ואישה, הטובלים בנוף פסטורלי-ציורי.

כך למשל:

• ביהדות – צדיקי גן העדן יושבים בנחת וסועדים את ליבם בבשר לווייתן ושור הבר.
• באסלאם – בגַ'אנָה (גן עדן) מתענגים השוהים על חֶברתן הארוטית  של הח'וּריות תוך טבילה בנהרות זורמים של חלב ומים, דבש טהור וגם יין.
• המיתולוגיה הנורדית – מספרת על הלוחמות האלוהיות הנושאות את הוויקינגים שנפלו בקרב אל משתה בירה אינסופי בהיכלות השמיים.

בכך תומך גם הספר "הוכחה לגן עדן – מסעו המופלא של מנתח מוח אל העולם הבא ובחזרה" מאת  ד"ר אבן אלכסנדר. "עפתי, עברתי מעל עצים ושדות, נחלים ומפלי מים… מישהו היה לידי; נערה יפהפייה בעלת עצמות לחיים גבוהות ועיניים כחולות עמוקות… רכבנו יחד על משטח שעל פניו דוגמה מסובכת בשלל צבעים חיים שלא יתוארו…"

האם בתיאורים אלה גנוזים השלמות הנעלה, השפע האינסופי, החופש הרוחני הגבוה, שיא העונג, והיופי האלוהי הממתינים לנו שם בסיום המסע המפרך כאן על האדמה הזאת?

אם זהו אושר גן העדן, איזה אושר נוכל למצוא כאן?

אולי נוכל פשוט להעתיק את אושר גן העדן לכאן. זה יראה בערך כך –  נטוס או נפליג לאי קסום, נזלול סטייק אנטרקוט מדויק וכוס יין משובח ונקנח בסקס מענג… או שנשתדל להיות קצת יותר ריאליים ונבין שרק אחת לתקופה ממושכת נוכל ליהנות מאושר כזה, וגם זה לא ממש בטוח.

קיימת עוד אופציה… ייתכן וישנו "אושר ארץ", אושר אחר על פני האדמה הזאת. שמתאים לבני תמותה, שאינם יכולים להגיע לשיאים כל יום מחדש, ועדיין שואפים לחיות חיים בתודעה של אושר רציפה.

המשפטים הבאים מן הסתם יגרמו לחלקכם פריחה קשה, אז תשתדלו להחזיק מעמד וקחו נשימה עמוקה – "האושר נמצא בדברים הקטנים" או "האלוהים מצוי בפרטים הקטנים". בואו נבחן אותם לפני שנשליכם מעלינו.

ראשית אניח הנחה – אם 'אושר גן עדן' מורכב מ- אוכל ושתייה, גבר ואישה, ונוף פסטורלי הרי ש'אושר ארץ' אמור להיות פשוט יותר. שהרי עוד לא זכינו לעבור מהעולם הזה ולהגיע לשיא, אנחנו עדיין משוטטים לנו בפלטו הגשמי, הארצי היומיומי.

כך למשל:

• האם במקום להיות מאושרים מסטייק עסיסי של שור בר או לוויתן הממתינים לנו שם, נוכל לחוש אושר גם מסנדוויץ' מושקע שהוכן עבורנו באהבה, או מחטיף שוקולד מתוק ומענג?
• האם במקום לעוף על אושר האלכוהול המשובח שזורם בנחלי גן העדן, נוכל להיות מאושרים כאן גם מכוס מים קרים בקיץ החם ומספל תה עלים פשוט בימי החורף הקרים?
• האם במקום לחפש נופים שיש רק בסרטים נוכל לשמוח גם מהנוף שנשקף מחלון החדר הקטן שלנו?
• ולגבי סקס, האם ניתן לחוש הנאה גדולה גם מאינטימיות אנושית עם גברים שאינם נראים כאלים עם ריבועי שרירים בבטן השזופה ועם נשים לאחר לידות, קמטים, קפלים וכמה קילוגרמים מיותרים, שאינן בתולות חטובות זהובות שיער ותכולות עיניים?

להלן עובדות חשובות:

• הנאה גשמית נחווית על ידי החושים ולכן 80% ממנה תורשתי ויכולתו של הפרט ליהנות ממנה היא המטען התורשתי שלו. כך שאפילו מחוויית אושר גן העדן לא כולנו נהנה באותה המידה.
• ההנאה מהדברים הנפלאים האלה היא רגעית. ברגע שהם מסתיימים, הם נותרים בראשנו כזיכרון רחוק בלבד, כקובץ תמונות צבעוניות וסטאטיות. כך שלא ניתן להפיק אושר בהווה מזיכרונות העבר.
• גם הנאה מן העתיד איננה אפשרית. כי באמת אין לנו מושג מה יקרה בעוד דקה, אז איך נוכל לייצר אושר על בסיס תסריטים שרצים לנו בראש?  "כשאמצא זוגיות אהיה מאושר, כשיהיה לי ג'יפ אהיה מאושר… כש…" הכמיהה לאושר, התשוקה אליו, אינם אושר!

הדרך המעשית לאושר כאן על האדמה הזאת, כנראה מותירה לנו ברירה אחת – הסתכלות מודעת בכל רגע נתון על מה שיש לנו. על ההווה. תוך הוקרה גדולה על כל פרט ופרט בדרך.

אושר וחוסן נפשי הם רצף אפור לכאורה של רגעי השגרה שחולפים מהר. רסיסי רגעים קטנים  וכמעט בלתי מורגשים.

כדי להצליח לראות אותם יש לרכוש משקפיים חדשים עם זכוכית עבה במיוחד וצילינדר הממקד אותנו בהנאות הקטנטנות שמביאים אתם כל רגע ורגע בחיים.

לדוגמא:

• נהג שהעניק לנו את זכות הקדימה.
• חנייה שהמתינה לנו פנויה ליד העבודה.
• חיוך של ילד בדרך.
• חיבוק של אדם.
• קפה מדויק שהכנו לעצמנו בהפסקה.
• סלט טעים שאכלנו לארוחת הצהריים.
• שיחה נעימה עם חבר או בן משפחה.
• מוזיקה מרגשת שחודרת ללב, בדרך הביתה בפקקים.
• העץ בגינה שעליו נושרים בסתיו והוא עומד כולו במערומיו ממתין לגשם שיזין את ייעודו מחדש.

כל שיש לעשות על מנת לפתח תודעת אושר. הוא להתחיל לראות. כן, סוף, סוף, לראות!!!