בערב חג ראשון של סוכות, זכיתי לערב מיוחד שכבר הרבה הרבה זמן לא היה לי. ערב אחד שבפשטותו העניק לי מילים כה חשובות שהיו חסרות לי. אני מודה שאני מתקשה כבר כמעט שלוש שנים להסביר לאנשים זרים ומרימי גבה מזדמנים – מה ההבדל בין "אושר" לבין "תודעת אושר". לפני שבוע זכיתי להיות נוכחת בערב מיוחד [...]

♦ האם גם בגן העדן עלי אדמות אנשים כמהים לאושר? התשובה היא כן! ♦ האם גם בגן העדן עלי-אדמות אנשים חיים בסבל? התשובה היא כן! ♦ האם גם בגן העדן עלי-אדמות, אנשים מחפשים את האושר במקום אחר? התשובה היא כן! ואולי השאלה הנכונה שיש לשאול היא – מהו בכלל גן העדן המבטיח אושר עלי אדמות? [...]

והפעם מרחשי ליבי העמוקים ביותר לא הגיג מלמד לא הגיג מטיף מדם ליבי אני כותבת זהירה, חושפת ומסתכנת אך מדויקת לעצמי יותר מאי פעם... למה השנאה לעולם לא נגמרת? למה לנצח נחייה ביד אחת על חרב כשבידינו השנייה השושנה נובלת? למה אי אפשר פשוט לדבר, להקשיב, לאהוב, להיות מאושרים? למה תמיד נלחמים על אדמה כשיש [...]

שיחה מהשבוע (1) "נו, מה יש לך להגיד עכשיו, מלכת האושר הבלתי נלאית?" מתריס ידידי עידו בצדו השני של הקו. "אני לא אומרת דבר, רק מתפללת חרישית במילים שלי ובעיקר מכונסת בעצמי", אני עונה. "אין לך מה לומר?" הוא מקשה, "יש לי, אבל בימים כאלה המילים שלי לא חשובות, גם לא דעותיי". "את לא חושבת [...]

בצהרי שישי האחרון נסעתי לאסוף את הגור-חיל-קרבי שלי שעובד בסופי שבוע כמדריך טיולי שטח במושב אי-שם במרכז הארץ. האס-אם-אס שלו זימן אותי לשעה 6. אז הגעתי ב- 16:00, כי אני קצת דיסלקטית אבל רק בשמות, באותיות ובמספרים. צהרי שישי, השמש כבר מתכופפת. אצלי במטבח ברעננה דגים צפים במרינדה, עוגת גבינה בגביעי 5% במקרר ועוף עירום [...]

לפני כמה ימים בסופרמרקט עברתי ליד דייל היינות הנחמד שניגש אלי בכל פעם שאני חוצה את מחלקתו. הפעם עמד לידו איש מבוגר והדור, כזה שנראה מבין ברזי הגפן, ושוחח אתו בעניין רב. הסתקרנתי. מצאתי חניה לעגלה והתגנבתי בשקט אל חבית העץ המשמשת כסטנד טעימות, אספתי כוס יין לבן וקר שעמדה עליה, ופשוט הקשבתי לשיח. וכך [...]

בני אדם זה דבר משעשע. מצחיק אותי לגלות בכל פעם מחדש כי אנחנו נתקפים בזרם מחשבות טורדניות דווקא בהפסקות שבין עשייה לעשייה. בשקט שביניהן עולות התהיות וצפות השאלות המהותיות על עצמנו ועל החיים. בחג הזה שטף את המייל שלי גל של פניות מאנשים שאינני מכירה באופן אישי. כולם התעניינו בשאלה "איך נראה אושר?" מדוע התפנו [...]

הגוף שלי הניף השבוע דגל לבן והכריז על קריסה כללית שמקורה באיזה חיידק שנטפל אלי. בסדר. אין לי טענות לחיידקים, גם להם יש ייעוד להגשים על פני האדמה הזאת, ואם בחרו הפעם בגופי לשמש צלוחית תרביות אנושית, לכבוד הוא לי! אני לא נלחמת במה שאינו בשליטתי ולכן השתדלתי לנוח כמה שיותר. בעודי שרועה-מוטלת על המיטה [...]

אמש רבצתי עם הגורים שלי מול הטלוויזיה ובהיתי במסך. סידרתי רגליים על השולחן וכרית לגב, התרווחתי והתפנקתי ב"לא לעשות כלום", תענוג! לפתע קפצה לי מול העיניים הפרסומת "מתי בפעם האחרונה עשית משהו בפעם הראשונה?" כחופרת אושר סדרתית שכבר שנים רבות מתבוננת על העולם דרך משקפי אימון, המשפט החכם הזה תפס אותי בבטן. לא התאפקתי. כמובן [...]

בימים הנפתחים כמו הבוקר, עדיף להישאר מתחת לפוך ולא לקום בכלל. כן, גם לי זה קורה! מהרגע שהתעוררתי הכול התעקם – מנעול הדלת לגינה נשבר, ידית דלת השירותים של הקליניקה נשארה לי ביד והמצבר של האוטו שבק ללא התראה מוקדמת בעוד שני הגורים-חיילים סופרים שניות בלחץ להספיק לרכבת. בתום מסכת התקלות התיישבתי לשולחן העבודה והפשלתי [...]